|
|
עמוד:24
24 ביקורים הדדיים ( DfES, 2007 b ) . זו אחת הדרכים היעילות לפיתוח שותפות בין בתי ספר בעלי רקע תרבותי שונה . הקשר הבין-אישי משמש אמצעי רווח ליצירת שותפות במידע או בפרקטיקות . למשל, בשותפות של Beacon Schools המורים הביעו שביעות רצון רבה ממעורבות בשותפות בדרך זו ( 2004 , . Rudd, et al ) . באירלנד, התוכנית ( Shared Education Partnership ) SEP פועלת במימון ממשלתי ומיועדת להכין את התלמידים לחיים משותפים בחברה המתאפיינת בשסעים תרבותיים ודתיים . ההקשר ההיסטורי המורכב מציב אתגר משמעותי בפני המורים המפעילים את התוכנית – בהתמודדות עם התלמידים והוריהם ובהכנת חומרי הלמידה . מסיבה זו התוכנית לוותה בהכשרה של המורים לקראת הפעלת המודל, והם זוכים לליווי במהלך ההפעלה . מודל התוכנית כולל פעילויות של מורים, תלמידים וכלל בית הספר, ומייצר גשר המעודד עבודה משותפת, רשתות של שיתופי פעולה בין צוותים חינוכיים ומרחב לפעילות משותפת של שתי הקבוצות בתחום החינוך . בעקבות פעילות התוכנית פותחו מנגנוני גישור לעבודה משותפת של מורים בין בתי הספר . נוצרה הנהגה המובילה את השותפות ומונו מורים מובילים ברמת בתי הספר . התקיימו פעילויות קבועות של למידה משותפת לתלמידים, ומורים למדו ועסקו בהוראה במשותף ופיתחו חומרי למידה ומשאבים פדגוגיים חדשים . העבודה המשותפת בין צוותי ההוראה הפכה לשגרה והוטמעה בבתי הספר . התוכנית התמקדה בהתמודדות עם חמישה היבטים חברתיים : התנהגות אנטי-חברתית, שיפור הקשרים בקהילה, שימוש בחומרים מסוכנים, בריאות ומיניות ושימוש נכון ובטוח באינטרנט ובמדיה החברתית . 6 4 ייזום פרויקטים ואירועים משותפים סוג נוסף של שיתוף פעולה המאפשר היכרות הדדית של פרקטיקות הוא ייזום משותף של פעילויות על ידי הצוותים בבתי הספר . מגוון רחב של פעילויות משותפות ופרויקטים מעין אלו מוצג בספרות המקצועית . חלק מהיוזמות ממוקדות בפיתוח של תוכניות לימודים, בעיקר בתחומים אזרחות, ספורט, אומנות ובמה ( 2007 , . Atkinson et al ) : באזור צפון מערב אסקס הוקמה שותפות להתמודדות עם חסמים שונים של בתי הספר באזור, ובעיקר עם הבידוד הגיאוגרפי . חברי השותפות התאחדו וקיימו סדרת כנסים למורים בנושא הקניית כלים לפיתוח קריירה, עבור תלמידים העומדים לסיים בית ספר תיכון . בתי ספר “תאומים” באנגליה ובגאנה עסקו בפרויקט משותף של גידול פירות וירקות בגינות בתי הספר . במסגרת זו התקיימו מפגשים וביקורים הדדיים מקדימים בין מורים בבתי הספר התאומים, לתכנון ולהבניה של הפרויקט . התקשורת בין התלמידים התנהלה באמצעות האינטרנט, בהובלת המורים, והתאפיינה בחשיבה משותפת ובהתאמה של הפעילות לאתגרים ביישום הפרויקט בבתי הספר . שותפות בין בתי ספר על-יסודיים מוסלמיים וקתוליים, התמקדה בפיתוח פעילויות התנדבותיות ובגיוס משאבים, אשר הביאה לתכנון ולארגון של מפגש יומי בשם “בית קפה” . במסגרת זו נפגשו תלמידים ואנשי צוות משני בתי הספר וגיבשו יחד תוכניות עבודה לגיוס כספים ולפעילויות התנדבות בקהילתם . הכספים שנאספו חולקו באופן שווה בין בתי הספר ויועדו לפיתוח של פעילויות צדקה . ההתנסות החיובית עודדה נכונות ליזום פעילויות נוספות בנושאים משיקים בבתי ספר אלו .
|
|