|
|
עמוד:30
30 שכן הן מלוות את התלמידים המחוננים ומעבירות מידע רלוונטי עליהם למרכזי המצוינות, לצורך התאמת ההוראה . בהקשר לקבוצות בסיכון, חסרה בדוח התייחסות למחוננים תת-משיגים ( ראו למשל את ההגדרה האופרטיבית של משרד החינוך באוסטרליה ) . 4 . כלים מתאימים להוראת מחוננים ומצטיינים בכיתה הטרוגנית האגף למחוננים ומצטיינים פרסם במרץ 2018 אגרת לרכזי השתלבות , והיא משמשת מעין חוברת הדרכה לבתי ספר הטרוגניים . זאת משום שחלק מתפקידם הפורמלי של רכזי השתלבות הוא לרכז את נושא המחוננים והמצטיינים . בהקשר הזה, כדאי לקרוא את הדוח הנוכחי כהמלצה להגדיר ולתקנן משרה של מְרַכֵּז בית-ספרי לנושא של מחוננים ומצטיינים . מרכז כזה יכול להיות בקשר עם כל התלמידים המחוננים והמצטיינים ועם המורים שלהם, בלי להיות אחראי על תוכן ההוראה . חשיבות תפקיד כזה נובעת מהמורכבות של התחום הן מבחינה לימודית, הן מבחינה רגשית וחברתית, עבור התלמידים ועבור הצוות . מבחינת תוכן הלימודים, כדאי שלכל מפמ"ר יהיה רפרנט מחוננים שיעביר באמצעות המפקחים והמדריכים חומר לרפרנט המחוננים ולרַכָּז המקצוע בכל בית ספר . לגבי תוכנית העשרה אישית, יש מקום לפרט מודלים מוכרים של עבודה עם תלמידים ולצטט את עבודותיה החשובות של Joyce VanTassel - Baska בנושא . בהקשר להוראת נושא ברמות קושי שונות כדאי להזכיר מודלים עדכניים שמפתחת אן טומילסון ( Tomilson ) . המודלים מורכבים ממערכי שיעור מרובי שלבים, שבהם מתבצעת למעשה הוראה מותאמת אישית לתלמידי הכיתה . עם זאת, לא ברור אם למורים בישראל תהיה מוטיבציה לבנות מערכי שיעור מרובי שלבים . בדוח מוזכרות ההגבלות על הקבצות בכיתות נמוכות . יש לציין כי נוסף על כך שההקבצות אינן חוקיות, יש מחקרים הטוענים נגד יעילותן . מבין אסטרטגיות הפעולה שנסקרות בדוח, היחידה שאין עוררין במחקר על תרומתה להוראת מחוננים היא האצה ( ובייחוד הקפצת כיתה ) . עריכת לשון : מוריה יזרעאלב עיצוב גרפי : אמונה כרמל
|
|