|
|
עמוד:16
16 לניתוח מאפייניה ולגיבוש דרכי התערבות מתאימות . במסגרת מאמץ בין-לאומי זה, פותחו במדינות ברחבי העולם מסדי נתונים בתחום החינוך, המכונים Educational Management Information System – EMIS . מסדי הנתונים שימשו לניטור נשירה בהתאם למודל חמשת הממדים שהוצג בפרק הקודם . הם פותחו מתוך הבנה שזיהוי כל הילדים מחוץ לבית הספר באוכלוסייה היא משימה מורכבת . לפיכך נוסח מודל של שלוש רמות של נראוּת הילדים מבחינת המערכת : א . נראוּת מלאה : ילדים שניתן לזהות באמצעות המידע שנמצא במשרד החינוך, כלומר במערכת ה - EMIS שלו . מדובר בילדים שנרשמו למערכת החינוך ונשרו ממנה – ומשעה שנרשמו, המערכת מכירה אותם . ב . נראוּת חלקית : ילדים שלא ניתן לזהות באמצעות המידע שנמצא במשרד החינוך, אך שיפור של המערכת או שימוש במידע שנמצא בידי גופים ממשלתיים אחרים עשוי לסייע בזיהויים . למשל, ילדים שנרשמו למערכת החינוך והפסיקו להגיע עשויים להיות "בלתי-נראים" אם רישום ההיעדרות שלהם לא בוצע באופן מספק ; וילדים שלא נרשמו מעולם למערכת החינוך עשויים להיות מזוהים על פי מספר תעודת הזהות או תעודת הלידה שלהם בהשוואה לרישומי התלמידים במערכת החינוך . ג . בלתי נראים : ילדים שאין כל מידע עליהם במערכות השונות . אלו יכולים להיות ילדים במדינות מתפתחות שלא בוצע רישום מסודר של לידתם, ילדים שאינם רשומים כאזרחים או ילדים שנמצאים בתוך מערכת החינוך ונתונים בסכנת נשירה, אך המערכת לא זיהתה את הסכנה . פרט לפיתוח מסדי הנתונים, האו"ם גם הציע תבנית מסודרת להגדרת נשירה, שמדינות שונות יכולות להשתמש בה בהתאם לשיקוליהן המקומיים . תבנית זו נוסחה כך ( UNICEF & UIS, 2016 ) : ילד או מתבגר ייחשב לנושר אם החל מתאריך ( מסוים ) הוא בין גיל ( גיל תחילת חוק חינוך חובה ) לבין גיל ( גיל סיום חוק חינוך חובה ) , וכן : הוא היה רשום בבית הספר בזמן כלשהו בעבר . הוא לא הגיע לבית הספר כלל בין מועד תחילת שנת הלימודים הנוכחית לבין ( התאריך שנקבע לדיווח על רישום או נשירה ) , ואין לו סיבה מוצדקת להיעדרות . לא מדובר במקרה חריג ( היגר למדינה אחרת או נפטר, למשל ) . סיבות מוצדקות להיעדרות הן : ( יש לקבוע ) . מקרים חריגים הם : ( יש לקבוע ) .
|
|