|
|
עמוד:11
פתח דבר | 11 טובה שולמן מתארת את הסיוע שלה לחולָה במחלה חשוכת מרפא להתמודד עם החוויה באמצעות שירה של מזמורי תהילים . היא מתארת ברגישות את מקומן החשוב של המוזיקה והשירה במעשה הטיפולי ואת החוויה הרגשית, המחשבות והתובנות שלה במהלכו . היא משלבת את הנרטיב האישי שלה בנרטיב המקצועי וחושפת תמונה רחבה של עולמה הרגשי והמקצועי . גילה סיני סוקרת את המעשה הטיפולי ואת חוויותיה האישיות ומתארת מקרים העוסקים בסוגיית ה"עצמי" וקולו . האם די בהשמעת קול כדי להנכיח את עצמנו, או שמא יש היבטים קוליים ספציפיים אשר מעצבים את ההנכחה האותנטית של האדם ? היא בוחנת את השאלה הזו באמצעות הצגת סיפורי ילדוּת שלה, בחינת סיפורים המוזכרים במאמרים שכתבו מטפלים באמצעות מוזיקה וניתוח של מקרים שהתרחשו במעשה הטיפולי . ריקי לויט - רוזנברג מתארת את חוויית הטיפול שלה בילד בגן שהתמודד עם ההיעדר של אביו, וזאת תוך כדי בחינת הקֶשר שלה עם אביה אשר נפטר במהלך אותה השנה . היא מציגה את דרכי פעולתה הייחודיות אשר משלבות בין מוזיקה לתנועה בהתאם לשיטת חמשת המקצבים שפיתחה רות גבריאל . שיטה זו מאפשרת למטפלת להתחבר למטופל ולשחרר אותו ממועקות, וזאת תוך כדי יצירת חוויה אשר משפיעה גם עליה . שער שני : טיפול באמצעות אומנויות פלסטיות מיה גרונר שמאי בוחנת את כוחה של האומנות הפלסטית לסייע בעבודה טיפולית המתמקדת בהתמודדות עם אובדן . היא מתארת את סיפורו של נער אשר חווה אובדן טרגי בחייו . עבודות האומנות המוצגות לנער מייצגות חלקים שאבדו, ובד בבד מאפשרות את התהליך הטיפולי ואת תחושת הריפוי . סיפור חייו של המטופל נפגש עם סיפור חייה של המטפלת, ועבודות האומנות מאפשרות שיח אינטרסובייקטיבי בין שני סיפורי החיים . הטיפול באמצעות אומנות מתקיים גם מחוץ לחדר הטיפול ולאחר שהסתיים המפגש, ועבודות האומנות משמעותיות ביותר עבור מטופלים המתמודדים עם אובדן . הפרק מציג סיפור חיים מרגש ואותנטי, ויש בו תרומה ראויה לציון לכל המטפלים באמצעות אומנות – הוא מנכיח ומדגיש את עוצמתו ואת משמעותו של הביטוי האומנותי בהתמודדות עם אובדן בפרט ובטיפול באמצעות אומנות בכלל . מיכאלה אמטי מדגימה ובוחנת את התנועה המתמדת בין שני אופני המבט, התקריב והמבט מרחוק, אשר מתקיימים בו - זמנית בעת פגישה טיפולית . היא מנסה להתחקות אחַר הדמיון בין תהליכי העבודה בציור לבין השימוש באומנות
|
|