|
|
עמוד:2
2 זהות תרבותית היא תחושת השתייכות לקבוצה בעלת מאפיינים תרבותיים משותפים כגון דת, שפה, מערכת אמונות ונוהגים, היסטוריה משותפת וכן קשרים חברתיים . כך, דובר צרפתית מקנדה ודובר צרפתית מבלגיה יכולים להחשיב עצמם חלק מהעולם התרבותי הפרנקופוני שמרכזו הוא צרפת . זהות לאומית ( national identity ) היא תחושת השתייכות לקבוצה בעלת מאפיינים 4 בין המאפיינים הלאומיים המרכזיים ניתן למנות זהות לאומיים וזיקה לחבריה האחרים . תרבותית וזהות דתית וכן סמלים וטקסים לאומיים ותחושה של נאמנות ללאום . זהות לאומית יכולה להתבסס על מוצא אתני משותף, אך זהו אינו תנאי מחייב . זהות אזרחית היא תחושת השתייכות למדינה וזיקה לשאר אזרחיה . מדינות רבות משתמשות בזהות תרבותית ( למשל, החלָה של שפה רשמית ) ובזהות דתית ( למשל, שימוש 5 בסמלים דתיים של דת רוב האזרחים ) על מנת לחזק את הזהות הלאומית והאזרחית . המשותף לכל סוגי הזהויות שתוארו, השלובות זו בזו וסותרות זו את זו, הוא יצירתה של תודעה משותפת או כזו הנתפסת כמשותפת לכלל האזרחים, והתִחזוק שלה . נוסף על כך, מקובל במחקר המודרני שזהויות אלו אינן “טבעיות” אלא פרי של משא ומתן בין שחקנים, כגון קבוצות דתיות, קבוצות מעמדיות ומדינות . שלישית, במקרים רבים הזהות המשותפת נוצרת על רקע של התנגדות ל”אחרוּת”, למשל על רקע מחלוקות פוליטיות או דתיות, המסמנות את מי שנמצא מחוץ לקבוצת ההתייחסות ( אנדרסון, 1999 ; Tajfel & Turner, White & Ypi, 2017 ; 2004 ) כיום מדינות רבות בעולם הן מדינות לאום ( nation state ) , ובהן בעלי מוצא אתני משותף וזהות לאומית משותפת זכאים להגדרה עצמית ולריבונות על טריטוריה, ואלו מאפשרות להם גם זהות אזרחית משותפת . בפועל עשרות מדינות בעולם מורכבות מחברות רב-אתניות, כלומר אין בהן רוב מוחלט לחברי לאום אחד . הסתירה המבנית בין שיח לאומי אחיד לבין ריבוי תרבויות יוצרת התנגשות בין הזהות התרבותית, הזהות הלאומית והזהות האזרחית ( 2011 , . Woods et al ) . בחלק מהמקרים אפשר להכיל את הסתירה : בן שבט המסאי ( זהות לאומית ) יכול להיות אזרח המדינה קניה ( זהות אזרחית ) ; מהגר מהודו שהשתקע בקנדה, יכול להחזיק בזהות תרבותית הודית ולראות עצמו אזרח קנדי גאה . במקרים אחרים הסתירה בין הזהויות קשה להכלה . כך למשל חבר במיעוט האבוריג’יני באוסטרליה שחש סתירה בין השתייכותו הלאומית האתנית לקבוצה המתגוררת באוסטרליה עשרות אלפי שנים, לבין הסיפֵּר הלאומי האזרחי האוסטרלי, שהדגיש עד לאחרונה את ההיסטוריה והתרבות של המתיישבים הלבנים . 4 אין חפיפה בין ההגדרה בעברית של “זהות לאומית” – שמתייחסת רק לעם או לאומה – לבין ” national identity ” בלועזית, שמתייחס לזיקה הן לעם, הן למדינה . מנגד, אין מילה בעברית המתארת את הזהות של קולקטיב האזרחים, למשל “זהות אמריקאית” . כיוון שהדוח עוסק במדינות שונות, יצרנו הפרדה בעברית בין זהות לאומית וזהות אזרחית . עם זאת, ברוב המדינות לא מתקיימת בפועל הפרדה זו . 5 במדעי היהדות חודשה ההגדרה של עמיות ( peoplehood ) , לתיאור זהות לאומית, דתית ותרבותית . זאת, בין השאר, כדי להתמודד עם העמימות של המושג לאום בעברית, שאינו מקביל למושג הלועזי nation .
|
|