|
|
עמוד:ג
מבקשים תחילה להכיר בקיומן של תת-קבוצות בחברה ובזהויות המובחנות שלהן . בהמשך מאפשרים לתלמידים להתמודד עם הסתירות בין זהויות אלו לבין הזהות הלאומית, ועם המורכבות שבכך . לבסוף מלמדים את התלמידים לגבש את זהותם באופן מודע ולהכיר בזהויות שונות משלהם . אפשרות אחרת היא להפריד את התכנים הנלמדים לתחומי דעת שונים, כך שלא ייווצרו סתירות . לכן נראה שהפרדה של הוראת תרבות דתית מהוראת זהות אזרחית ולאומית עשויה לסייע לתלמידים להחזיק בזהויות מרובות ללא סתירה ביניהן . מסקירת המחקרים בנושא זה עלו תובנות נוספות : תפקיד המורים : תוכניות לימודים שעוסקות בזהות דתית או לאומית מבקשות להבנות ערכים ותפיסות עולם . מורים מתווכים את הידע ואת הערכים לתלמידיהם, ולכן יש לעמדותיהם האישיות תפקיד מכריע באופן שבו הם מטמיעים את תוכניות הלימודים ומעבירים את המסרים לתלמידיהם . על פי רוב, התכנים מותאמים לגיל התלמידים . תוכניות לימודים העוסקות בהבניית מורשת בגילים הנמוכים מציגות לתלמידים סיפֵּרים ( נרטיבים ) לאומיים ודתיים ומבקשות לייצר הזדהות רגשית . בחטיבת הביניים הדגש מוסט להוראה מעמיקה יותר על המורשת ולהשוואות בעלות אופי אקדמי לתרבויות, אמונות וערכים אחרים . בגילי התיכון, תוכניות של הנחלת מורשת הן בדרך כלל תוכניות רשות . מעודדים בהן תלמידים לקחת על עצמם תפקידים פעילים בשיעתוק הזהות, למשל להפוך למנהיגים דתיים או אזרחיים ולהתנדב במסגרות המחזקות מורשת .
|
|