ב. המתח בין תפקיד התובע לבין שיוכה המוסדי של התביעה המשטרתית למשטרה

עמוד:15

פיקוח ע ל הת בי ע ה המשטרתי ת 15 הזדהות עם אינטרס החקירה ורצון לגבות את החוקרים עלולים להביא לריבוי מיותר של תביעות . יחידות התביעה המשטרתית כפופות למערכת המשטרתית, ולכן עלולה להיווצר בהן תרבות ארגונית משטרתית של לכידות ומשימתיות . המשטרה נדרשת לא פעם לנחישות ולנחרצות בהגנה על ביטחון הציבור . נבחרי הציבור והדרג הבכיר במשטרה אף עשויים לדרוש זאת מפקודיהם — ובצדק . משום כך נוצרים לא פעם אתוס ותרבות ארגונית מעין-צבאיים, המתמקדים במילוי נחוש של משימות . גם בעקבות כך עלולים תובעים במשטרה לפעול בלהיטות יתר בהתאם לאתוס המשטרתי ומתוך מחויבות למטרות החוקרים ולמדיניות המשטרתית והממשלתית, בניגוד לאתוס הדרוש במערכות תביעה : אתוס מעין-שיפוטי, שבו מתקבלת כל החלטה בשום שכל, לפי חוק בלבד ומתוך בחינה שקולה והגונה . זאת ועוד, כפיפות התובעים למשטרה מפחיתה את יכולת הבקרה של התובע על החוקר, העשוי אף להיות בכיר ממנו בהיררכיה הארגונית, בשל האילוצים והתמריצים הנובעים מכך ששתי הסמכויות האלה מרוכזות בארגון אחד . שיוכם המוסדי של תובעים למשטרה גם פוגע באחידות ובשוויוניות התביעה, בגלל הביזור הכרוך בקיומן של כמה מערכות תביעה נפרדות, שאחת מהן — התביעה המשטרתית — אינה כפופה מבחינה ניהולית ליועץ המשפטי לממשלה, דבר המקשה על הבקרה עליה . 23 אכן, כפי שהראיתי בעבר, ישנם הבדלים ניכרים בין תפקוד התביעה המשטרתית בישראל לבין תפקוד הפרקליטות . הבדלים אלו מלמדים ששיקול הדעת של הפרקליטות קפדני ואיכותי מזה של התביעה המשטרתית . 24 ייתכן מאוד שמדיניות המשטרה ותרבותה, לרבות שיטות עבודה ( מספר התיקים הממוצע שבהם מטפל תובע משטרתי גדול ממספר התיקים הממוצע שמטפל בהם פרקליט ) ותהליכי גיוס וקידום כוח אדם, הם שעומדים בבסיס ההבדלים הללו . אלו נובעים משלל גורמים מבניים שמאפשרים השפעה של התרבות הארגונית של המשטרה ושל מדיניותה על התביעה המשטרתית, ובהם הכפיפות הפיקודית 23 להרחבה ופירוט של טיעונים אלה ראו לוריא וקרמניצר, לעיל ה"ש ,12 בעמ' 10 - 13 . 24 שם, בעמ' 28 - 34 .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר