|
|
עמוד:8
אחד מחמישה תלמידים 8 "מכינה", ושם הלימודים מתמקדים בקריאה שוטפת ובלימוד ראשוני של התנ"ך . בתלמוד התורה הבנים לומדים מכיתה א' ועד לכיתה ח' . מרבית מסגרות החינוך האלה קטנות יחסית ומותאמות לתת מענה לקבוצה החרדית שאליה משתייכת משפחת התלמיד . הלימודים במסגרות אלו מוקדשים להקניית ידע בסיסי בלימודי מקרא ומשנה ובהמשך מתמקדים בלב הלימוד החרדי — לימודי הגמרא . המעמד המשפטי של התלמוד תורה מבטא לרוב את מידת השמרנות של המוסד . קרוב למחצית מתלמידי בתי הספר היסודיים לבנים לומדים במוסדות במעמד משפטי "פטור", אשר לימודי הליבה בהם הם % 55 מן הדרישות של משרד החינוך, והשאר לומדים במוסדות במעמד מוכר שאינו רשמי ( מוכש"ר ) או ברשתות החינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני בא"י בני יוסף . מוסדות אלו מחויבים להיקף לימודי ליבה רחבים יותר ( % 75 ו- % 100 , בהתאמה ) . על פי רוב לימודי הליבה במוסדות החינוך היסודיים נלמדים בשעות אחר הצוהריים המוקדמות, ומוקדשות להם כשעה עד שעתיים ביום, תלוי באופי המוסד . מרבית המורים המלמדים מקצועות אלו אינם מוכשרים בתחום ההוראה הספציפי . בסיום הלימודים בבית הספר היסודי הבנים עוברים לתיכון, המכונה "ישיבה קטנה" . המעמד המשפטי שלו הוא כשל מוסדות תרבות ייחודיים שבהם לא לומדים כלל לימודי ליבה, והלימודים בו מוקדשים רובם ככולם ללימוד גמרא . הישיבה הקטנה היא המרכז של תהליכי הסוציאליזציה של הצעיר החרדי — בה הוא סופג את הידע ואת דרך הלימוד של הגמרא בצד השקפת עולם חרדית ברורה . הלימודים בישיבה הקטנה אורכים כשלוש שנים, ובסופם עובר הנער ללימודים בישיבה גדולה ( מוסדות לימוד על-תיכוניים ) . בצד מוסדות אלו, כ- % 20 מן הבנים החרדים לומדים כיום במוסדות אלטרנטיביים : ישיבות תיכוניות, מוסדות טכנולוגיים ומוסדות לנוער נושר . בכמה מהם מכינים את התלמידים לבחינות הבגרות או לבחינות מקצועיות . מערכת החינוך החרדי לבנות שונה מאוד ממערכת החינוך לבנים, והיא קרובה בכמה מדפוסיה למערכת החינוך הכללית . גם הבנות מתחילות את לימודיהן בגיל הגן, בהקניית ידע דומה לידע המוקנה במערכת החינוך הכללית . עם זאת, כללי משמעת, צניעות וציות הם ערכים מרכזיים המועברים לבנות . כמעט כל בתי הספר היסודיים שייכים לרשתות החרדיות ( המחויבות ל- % 100 לימודי ליבה ) , רובם לרשת בית יעקב ומקצתן לרשת מעיין החינוך התורני בא"י בני
|
|