|
|
עמוד:11
טיפול ש ורש ב ש חיתות שלטוני ת 11 ואולם סיווג אחר ומשמעותי יותר לענייננו מבחין בין שחיתות אינדיווידואלית לבין שחיתות מוסדית . השחיתות האינדיווידואלית מוגדרת בדרך כלל כסטייה של אנשי ציבור מנורמות מקובלות במטרה להשיג רווח אישי . 4 המונח "שחיתות מוסדית" התפתח בשלב מאוחר יותר והסיט את הדגש מהאינדיווידואל המושחת אל המערכת המושחתת . דניס תומפסון ( Thompson ) , שתבע את המונח, הגדירו כך : "רווח פוליטי או תועלת מצד בעל תפקיד ציבורי בנסיבות שבאופן כללי נוטות לקדם אינטרסים פרטיים" . 5 שלושת היסודות המרכיבים את השחיתות המוסדית, והמבחינים בינה לבין שחיתות אינדיווידואלית, הם הרווח, המתת והנסיבות : הרווח המופק מהמעשה הוא פוליטי ולא אישי, המתת ניתן למקבל טובת ההנאה בצורה שיטתית ולא ספורדית, והקשר בין הרווח והמתת פסול משום שהוא מתקיים בנסיבות שנוטות להשחתה של ההליך הדמוקרטי . 6 הרכיב האחרון מלמד כי אין צורך בהתממשותה של הנטייה המוסדית לשחיתות, ודי בכך שמדובר בנסיבות שמאפשרות עסקאות חליפין מושחתות או יוצרות מראית עין של עסקאות כאלה . נסיבות כאלה עלולות להתקיים, למשל, במקרים שבהם חברי פרלמנט ( ובארצות הברית, למשל, גם שופטים ) מגייסים תרומות מגורמים פרטיים ובעלי עניין, או בטיולים וכנסים מאורגנים משותפים של אנשי ציבור ולוביסטים . 7 המשפטן לורנס לסיג ( Lessig ) ביקש להרחיב את התאוריה של תומפסון והגדיר שחיתות מוסדית כ"השפעה שיטתית ואסטרטגית חוקית, או אף נחשבת אתית בזמן נתון, הפוגעת באפקטיביות של המוסד באמצעות הסטתו ממטרתו או באמצעות החלשת יכולתו להשיג את מטרתו, כולל החלשת אמון הציבור במוסד או רמת האמינות הטבועה בו" . 8 לפי הגדרה זו, עצם התלות של 4 שם, בעמ' 4 ; Gjalt De Graaf, Causes of Corruption : Towards a Contextual Theory of Corruption, 31 ) 1 ( Public Adm . 39, 43 ) 2007 ( ( להלן : Graaf ) . Dennis F . Thompson, Two Concepts of Corruption 2, 6 ) Edmond J . Safra 5 Research Lab, Working Paper No . 16, 2013 ( 6 שם, בעמ' 5 - 6 . 7 שם, בעמ' 9 . 8 , Lawrence Lessig, “Institutional Corruption” Defined, JournAl of l Aw
|
|