|
|
עמוד:13
13 שוק עירוני, ראשית המאה ה- 20 . נסו לספור את הסלים בתמונה זו . די בניסיון להמחיש עד כמה נפוצים ושימושיים הם היו . ככל שאני יודעת, הקליעה הפלסטינית המסורתית ומקורותיה לא נחקרו כלל — לא במובן התרבותי ולא במובן הטכני . החומר הכתוב מועט ביותר, ולהוציא מקרה בודד 1 על מחצלות החולה ) , אינו כולל תיאור של אופן העבודה . ( מאמר של ג"מ קרופוט גם לגבי הקליעה התימנית והאתיופית לא מצאתי ספרים או מאמרים המפרטים את המלאכה מכל היבטיה . לקחתי על עצמי משימה זו של מחקר ראשוני מתוך תפיסה הדומה לזו של חפירת הצלה ארכיאולוגית . רציתי ללמוד קליעה מסורתית מאנשים חיים ומנשים חיות שזו המסורת שלהם, רגע לפני שכבר לא יהיה ממי ללמוד . בשימור הקליעה המסורתית אני מתכוונת גם לקליעה וגם למסורת הקשורה בה . כלומר, ניסיתי להבין את הקליעה בתוך ההקשר התרבותי והסביבתי שלה . לא רק איך לקלוע, אלא גם איך לאסוף את החומר ומתי, לאיזו מטרה שימש כל סל, מה היה שמו ( שכן לכל סוג סל מסורתי היה שם ) , מי היו אלו שעסקו בקליעתו, ומה היה היחס אל הקליעה ואל הסלים . 1 ראו הערה בעמ' 254 .
|
|