פרולוג מרדכי קרמניצר

עמוד:11

פרולוג 11 או לאינטרס המתנגשים בה — להיבטים מסוימים של כבוד האדם אופי מוחלט . המובהקים ביותר הם האיסור על עינויים ויחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, על עבדות, על עבודת כפייה, על גירוש של אזרחים, על רדיפה, על נגישה, על ניסויים רפואיים שלא בהסכמה, על חטיפת אדם כבן ערובה, על ענישה קולקטיבית וכן על מעשים וביטויים של גזענות . ( ג ) קיים קשר בין הזכות לכבוד אנושי ובין אחותה החשובה ( ממנה ) — הזכות לחיים . במקום שבו מתכחשים לכבודם האנושי של בני אדם, שוללים גם את זכותם לחיים ומכשירים את הקרקע למעשי רצח ומעשים אכזריים ולא אנושיים אחרים . 2 ( ד ) למרות חשיבותו הרבה של הערך כבוד האדם, ההסכמה החברתית הרחבה בעניינו ואופיו האוניברסלי, מדובר בערך פגיע ואולי אף לא לגמרי אינטואיטיבי, בעיקר בשל הפיתוי הרובץ לפתחו של כל אדם להעלות ולהאדיר את עצמו על חשבון זולתו — על ידי הנמכת האחר ופיחות ערכו . דווקא לכן נדרשת הגנה תקיפה במיוחד על כבוד האדם — לא רק מצד חשיבותו, אלא גם מצד פגיעותו . ( ה ) בניגוד לערך של כבוד האדם, שהוא נחלת הכול ולכולם נחלה שווה בו, הסכנה לפגיעה בכבוד האדם אינה מתחלקת באופן שווה, ויש קבוצות פגיעות במיוחד : הלוקים בנפשם או בדעתם, חסרי הישע, העבריינים, המסומנים כ"אחרים" על יסוד השתייכותם לקבוצה שונה מ"איתנו" בעיקר מיעוטים קבועים וזרים, מי שכפופים לאחרים ונתונים לסמכותם ולמרותם . גם חולים המאושפזים בבתי חולים נופלים בגדר זה, וגם מי שעובדים בבית החולים ביחסי כפיפות לממונים עליהם . ההיבט השני הוא זכותו של האדם לאוטונומיה, כלומר לחצוב לעצמו, לפי תפיסותיו ורצונו, את דרכו בחיים, לכתוב בעצמו את סיפור חייו במו ידיו . היבט זה בא לידי ביטוי בדוקטרינת ההסכמה מדעת לטיפול הרפואי, ואף מעבר לה — שאלת היידוע של המטופל בדבר פרטי מצבו ותוחלת בריאותו וחייו, גם שלא בהקשר של הסכמה לקבל טיפול רפואי מסוים . מעבר למה שנדרש לפי החוק ( לרבות האפשרויות שהחוק יוצר — למסור מידע לבא כוחו של המטופל, באישור של המטופל, ולהימנע ממסירת מידע באישורה של ועדת אתיקה משום שמסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל ) , גם בעניין הזה, כמו בכל עניין, המטופלים אינם מקשה אחת . הם נבדלים ביניהם במידת

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר