|
|
עמוד:11
הקדמה : כבוד האדם וצלם אלוהים 11 האוגוסטינית בין רשות הכנסייה לבין רשותה של הקיסרות, ביהדות ובאסלאם, 3 ההלכה והשריעה מסדירות את כל תחומי החיים, וחלוקה זו לא התקיימה . ייתכן שהשפעת התפיסה המקראית הובילה לכך שמדינת ישראל צעדה בין התפיסות השונות כשניסחה את "חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו" . בסעיף הראשון של החוק, הקובע ש"זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין", יש הדהוד רב יותר של התפיסה המקראית, במיוחד בניסוח המתייחס ל"קדושת" חיי האדם . בהמשך נאמר שזכויות היסוד "יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל" . הדברים רומזים לדברי הפתיחה במגילת העצמאות, ש"מדינת ישראל [ . . . ] תהא 4 כפי מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" . שנראה להלן, גם בהקדמת החיים לחירות משתקפת תפיסה מקראית . ברצוני לבחון את היחס בין המושג "כבוד האדם" במסורת ההומניסטית לבין המושג "צלם אלוהים" בתפיסה המקראית על השתמעויותיהם השונות בהקשר לערכי השוויון והחירות . השאלה הרובצת לפתחי היא אפוא כיצד נגזרים ערכי השוויון והחירות מ"כבוד האדם" ו"מצלם אלוהים" . האם יש הבדל באופן הבנת השוויון והחירות אם הם נגזרים מ"כבוד האדם" או אם הם נגזרים מ"צלם אלוהים" ? האם הבדלי התפיסה בין כבוד האדם לצלם אלוהים יכולים להעשיר את עולמנו המוסרי באשר להבנת השוויון והחירות ולאופני החלתם ? לא אדון בהשלכותיהן של תפיסות אלו על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו . ניתוח החוק ומשמעותו זכו לדיונים רבים . אינני מתיימר לבנות שיטה שלמה המבוססת על המושג צלם אלוהים בהקבלה למושג כבוד האדם ובניגוד לו, אלא לעמוד על מאפיינים הנראים לי מהותיים לשתי התפיסות ולהציע השתמעויות אפשריות הנובעות מהן . קשה להקיף את כל המקורות היונקים משני מושגי יסוד אלו, וגם לכך אינני מתיימר . ספר זה מתייחס בעיקר למקרא, לחז"ל ולרמב"ם, אף שיש הבדל בין המקרא לבין הרמב"ם בתפיסת הרעיון של צלם אלוהים . אני מנסה להצביע על קו רציף שנראה לי 3 ראו אריאלי, כבוד, עמ' 232 - 233 . 4 ראו שם, עמ' 226 .
|
|