|
|
עמוד:10
כבוד האדם וצלם אלוהים — שוויון ושוני 10 מושג זה לא קפא על שמריו . הוא התפתח והשתכלל במסורת ההומניסטית והליברלית הן בשיח הפילוסופי הן בשיח המשפטי . בעוד "צלם אלוהים" במסורת המקראית ו"כבוד האדם" באתיקה הקאנטיאנית עמדו על המצווה ועל החובה ( בהתאמה ) , "כבוד האדם" משמש בדורות האחרונים יסוד לקביעת זכויות . אם בתפיסה המקראית אלוהים משתקף בכבודו של האדם ובתפיסתו של קאנט ניכרים "צללי האלוהים" המשתקפים במעמדה המוחלט של התבונה, במגילת הזכויות משקף "כבוד האדם" תפיסה חילונית הנשענת ביסודה על ההיסטוריה 1 האכזרית של המאה העשרים . בסעיף הראשון של "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" נכתב ש"כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ( בכבודם ) ובזכויותיהם" ( "All human beings are born free and equal in dignity and rights" ) . בניגוד לכך, בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ניכרת עדיין השפעתו של התנ"ך . שם נכתב : "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן : חיים, חירות והחתירה אחר האושר" ( "We hold these truths to be self - evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness" ) . ההבדל בין הניסוח "נולדו" לבין הניסוח "נבראו" משקף את ההבדל בין התפיסה החילונית של מגילת הזכויות לבין התפיסה הדתית העומדת 2 בבסיס הכרזת העצמאות האמריקאית . יהושע אריאלי ראה במיזוגה של הנצרות עם המשפט הרומי לכלל ציוויליזציה אחת צומת דרכים חשוב שאִפשר את האוטונומיה של הספרה הפוליטית החילונית בתרבות המערבית . בתחילה הייתה הפרדה בין המשפט הרומי החילוני לבין הספֶרה הדתית של הכנסייה, אבל עם חילונה של החברה הפך חוק הטבע בסיס לניסוחן של זכויות האדם . אולם בניגוד לנצרות הקתולית, שקיבלה את החלוקה 1 ראו אריאלי, כבוד, ובייחוד עמ' 227 - 228 . 2 למובאות המדגישות את יניקת המסורת האמריקאית מן המקרא ראו זקס, פסח, עמ' 199 - 209 .
|
|