|
|
עמוד:12
12 הפואטיקה של החלל משום שהן פשוטות, משום ש"אין להן השלכות", כפי שקורה במחשבות מדעיות, שהן תמיד מחשבות מקושרות . הדימוי, בפשטותו, אינו זקוק לגוף ידע . הוא קניינה של תודעה תמימה . במבעו הוא שפה צעירה . המשורר, בחדשנות דימוייו, הוא תמיד מקור של שפה . כדי להבהיר מהי פנומנולוגיה של הדימוי, כדי להבהיר שהדימוי ק ו ד ם למחשבה, יש לציין שהשירה אינה פנומנולוגיה של הנפש, אלא פנומנולוגיה של הנשמה . נצטרך אפוא לאסוף מסמכים על ה ת ו ד ע ה ה חו ל מ נית . הפילוסופיה הצרפתית בת – זמננו - וכל ש כ ן הפסיכולוגיה - כמעט אינן מסתייעות בשניות המילים "נשמה" 7 ו"נפש" . 8 לכן שתיהן חירשות במקצת לנושאים הרבים כל – כך בפילוסופיה הגרמנית, שבהם ההבחנה בין נפש ובין נשמה ( der Geist, die Seele ) ברורה כל – כך . אולם כיוון שפילוסופיה של השירה אמורה להסתמך על מלוא העוצמה שמציע אוצר המילים, אל לה לפשט דבר וגם לא לסרבל דבר . בפילוסופיה כזאת נפש ונשמה אינן מילים נרדפות . בהתייחסנו אליהן כאל מילים נרדפות, אנו למעשה מונעים מעצמנו תרגום טקסטים יקרי – ערך, אנו מעוותים מסמכים שמציעה לנו הארכיאולוגיה של הדימויים . המילה "נשמה" היא מילה אלמותית . בשירים מסוימים היא טבועה לנצח . זו מילת הנשימה . 9 חשיבותה הקוֹלית של מילה כשלעצמה צריכה ללכוד את תשומת לבו של פנומנולוג של השירה . המילה "נשמה" יכולה להיאמר באורח פואטי מתוך שכנוע כה עמוק שהיא מחוללת שיר שלם . [ . âme ] 7 esprit . [ ] 8 Charles Nodier , Dictionnaire raisonné des onomatopées françaises , Paris, 1828, p . 46 9 . "השמות השונים לנשמה, בקרב כמעט כל העמים, הם גלגולים של הנשיפה ואונומטופאות של הנשימה" .
|
|