|
|
עמוד:11
11 הקדמה אינדיבידואלית - עשויה לסייע לנו לשחזר את הסובייקטיביות של הדימויים ולהעריך את היקפה, את כוחה ואת משמעותה של הטרנס – סובייקטיביות של הדימוי . אי – אפשר להגדיר אחת ולתמיד את כל סוגי הסובייקטיביות והטרנס – סובייקטיביות הללו . הדימוי הפואטי הוא במהותו מ ש ת נ ה . 4 שלא כמו המושג, הוא אינו מ כ ו נ ן . 5 ללא ספק, זו משימה קשה - אם כי מונוטונית - לבודד את הפעילות המשתנה של הדמיון הפואטי בתוך פרטי ההשתנות של הדימויים . עבור קורא השירה, הקריאה להסתייע בתורה הנושאת את השם פנומנולוגיה - שם שלעתים קרובות אינו מובן כראוי - עלולה אפוא ליפול על אוזניים ערלות . אך מעבר לכל תורה, הקריאה ברורה : אנו מבקשים מקורא השירה שלא יראה בדימוי אובייקט, ואף פחות מכך תחליף לאובייקט, אלא שיתפוס את ממשותו הייחודית . לשם כך יש לקשר באופן שיטתי בין פעולת הנתינה של התודעה 6 לתוצר החמקמק ביותר שלה : הדימוי הפואטי . ברמת הדימוי הפואטי, השניות של הסובייקט והאובייקט היא ססגונית, מנצנצת, פעילה ללא הרף בהיפוכיה . אעז ואומר כי בתחום יצירת הדימוי הפואטי בידי המשורר, הפנומנולוגיה היא פנומנולוגיה מיקרוסקופית . לכן יש לה סיכוי להיות פנומנולוגיה בסיסית לגמרי . באיחוד הזה, באמצעות הדימוי, בין סובייקטיביות טהורה אך בת – חלוף ובין ממשות שאינה מגיעה בהכרח לידי כינונה המלא, מוצא הפנומנולוג כר נרחב לאינספור ניסויים ; הוא נהנה מתצפיות שיכולות להיות מדויקות [ . Variationnelle ] 4 constitutive . [ ] 5 6 [ בפנומנולוגיה, מונח המתאר את פעולת התודעה כנושאת ונותנת את החושים, לאובייקטים ולעולם . בשל כך התודעה היא מושא המחקר המרכזי של הפנומנולוגיה שכן היא מעוניינת להתעמק באופן שבו מפיעים הדברים בתודעתנו . ]
|
|