מבוא

עמוד:7

מ ב ו א מסכתות תמיד - מידות 7 7 . המקדש נועד לכל הציבור, נעשו הקלות הלכתיות כדי לאפשר זאת, וחז"ל התהדרו בכך . חכמים נאבקו ליתר שיתוף של העם בעבודת הקודש, מבלי שערערו על ה"מונופול" של הכוהנים המעוגן בתורה "והזר הקרב יומת" ( במדבר ג י ) , אך ניסו לשתף את כלל הציבור במה שאינו נאסר במפורש, כולל מימון המקדש במחצית השקל והוספת טקסים שלציבור יש בהם מעמד בולט כשמחת בית השואבה, ריקודים בחצרות המקדש, טקסי הנפה וסמיכה . גם תכנון המקדש מבטא מגמות אלו, בדרך כלל . 8 . המקדש מתנהל על ידי חכמים וההלכה . אמנם הכוהנים הגדולים הם צדוקים, בכך "מודים" גם חז"ל, אך ההלכה מכתיבה את דרכי התנהלותו של המוסד . 9 . פגיעה בקודש היא עבֵרה חמורה 9 , אך חז"ל אינם "מנצלים" זאת להטלת אימה על הציבור, אדרבה, ססמה כמו "הציץ מרצה" 10 מפיגה את החשש מחילול הקודש 11 . 10 . המקדש איננו רק מקום הקרבת קרבנות אלא גם מקום לתפילה, למתן צדקה וללימוד תורה . חז"ל אינם מדגישים בהקשר זה את הניהול הפוליטי, שמן הסתם גם הוא התנהל בזיקה מסוימת למקדש . 11 . אין בספרות חז"ל ביטויים למאבקים שמאחורי הקלעים . הם מתארים את ההתרחשויות כפי שהן נצפות מבחוץ, ללא תככי חצר ומאבקי קנאה, ללא ויכוחים על ארגון העבודה או מתיחות פנימית בין העובדים . יש ביקורת על הכוהנים הנוטלים ממון שאין הם רשאים ליטול, אך לא על שחיתות מידות . 12 . כמעט אין תיאורים של נסים גלויים : עולי הרגל אינם באים מתוך ציפייה לנס אלא לשם קיום הלכות ומצוות ולימוד תורה . מעט מאוד נסים גלויים מוזכרים בספרות, וגם אלו הם ברובם נסים בעלי "עצמה" פחותה ( כגון אבות פ"ה מ"ה ) . במבוא למסכת חגיגה הרחבנו בכך . 13 . המקדש ניצב במרכזה הרוחני של ירושלים, והעיר קשורה קשר בל יינתק למקדש . מה היו המניעים לעיצוב זה ? שאלה זו מקבלת עצמה יתרה בתחומים שבהם נטו חכמים להשכיח או לטשטש את העובדות ההיסטוריות . כך, למשל, אנו מתירים לעצמנו לשאול : האם באמת שלטו חכמים על כל פרטי העבודה במקדש ? הדעת נותנת שגם לצדוקים היו עמדות כוח משלהם . יתר על כן, הדעת נותנת שהמקדש לא התנהל לפי ההלכה התנאית המאוחרת, ולא לפי כל חידושי ההלכה והפרטים שנקבעו בדורות יבנה ואושא . כאמור, גם בספרות חז"ל עצמה עדויות 9 כגון משנה, סנהדרין פ"ט מ"ו . עונשים על חילול הקודש רווחו גם בעולם הפגאני וגם במקדש בירושלים . כך, למשל, על הסורג שניצב בהר הבית הייתה כתובת שאיימה בעונש מוות על נכרים הנכנסים להיכל ( ראו להלן, פ"ו מ"א ) . 10 ראו פירושנו לפסחים פ"ז מ"א . 11 ראו פירושנו לפ"ג מ"ב .

הוצאת משנת ארץ ישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר