|
|
עמוד:13
פרק 1 . מהי התפתחות קוגניטיבית ? | 13 g ett yi m a g e s תמונה 1 : דוגמה להתנהגות של החתמה אצל ברווזים עם זאת מצבם של עוברים אלה אינו בלתי הפיך והשפעות סביבתיות אפשרו תיקון של המצב . תינוקות שתזונתם הייתה לקויה במהלך ההיריון, הועברו בגיל שנה לטיפול במעונות יום ; המעבר למסגרת המעון הוביל לצמצום הפער במנת המשכל, והם הגיעו למנת משכל הדומה לזו של תינוקות שזכו לתזונה טובה בתקופת העוברות . שיפור במנת המשכל נמצא קשור בין היתר לאינטראקציה החיובית עם המטפלות במעון היום ולהיענות הגבוהה שלהן לתינוקות, שהובילה לשינוי איכות האינטראקציה גם בבית . תינוק שחווה אינטראקציה חיובית עם מטפלת במעון, היה פעיל יותר ובכך עודד את האם הביולוגית להגיב אליו יותר ולשחק איתו, תהליך ששיפר את מנת המשכל שלו כבר בגיל 18 חודשים ( 1981 Zeskind & Ramey, ) . שיפור ביכולות קוגניטיביות בעקבות שיפור איכות הטיפול מצביע על היכולת לשנות נתונים מולדים כמנת משכל הודות להתערבות של הסביבה . מאפיין שני של ההתפתחות הקוגניטיבית הוא יציבות אך גם גמישות לאורך זמן . הנחה רווחת בפסיכולוגיה התפתחותית היא שכאשר מושגת יכולת קוגניטיבית, היא נשארת יציבה יחסית לאורך זמן . עדויות רבות מחזקות את ההנחה הזו, אחת מהן נוגעת ליכולת העיבוד הוויזואלי הנשמרת לאורך זמן ; מתאם גבוה נמצא בין משך תגובת העין להופעת תמונה במרחב הוויזואלי בגיל 5 . 3 חודשים לבין זמן התגובה בגיל 4 שנים ( 1997 Dougherty & Haith, ) . יכולת הזיכרון החזותי בגיל 7 חודשים נמצאה במתאם עם יכולת זו בגיל 11 שנים ( Rose Feldman, 1997 & ) . קשר נוסף המהווה עדות ליציבות במערכת הקוגניטיבית הוא זה הקיים בין היכולת המוקדמת של תינוקות לזהות תכונות שונות של
|
|