|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 135 | שירות אזרחי לחרדים — ברכה לבטלה ? השירות האזרחי הוא גם פלטפורמה ממלכתית המסייעת לשיפור סיכוייהם האישיים של המשרתים להשתלב בכל מעגלי החיים באופן מלא ואיכותי, באופן שיגביר את השוויון החברתי . נחיצות ותועלת לפרט, לקהילה, לחברה ולמדינה הם ערכים חברתיים נוספים שעליהם מושתת מסלול השירות האזרחי . נוסף על כך לתועלת הכלכלית מהשירות מקום מרכזי במערך זה, שכן השירות חייב להפיק תועלת כלכלית ברורה, הגבוהה מזו של עלות הפעלתו . כל זאת מתוך ניסיון לשלב ולהפגיש באופן עקיף בין משרתים חרדים לאוכלוסיות שאינן חרדיות כדי לצמצם שסעים ומתחים חברתיים . תכלית השירות האזרחי מתקיימת אפוא בשלושה מישורים משלימים : במישור החברתי-ערכי במישור האישי ובמישור הארגוני . 2 . מ ב נ ה ה ש י ר ו ת ו מ ס ג ר ו ת ה ש י ר ו ת הגוף הממשלתי האחראי על מערך שירות זה החל משנת 2008 1 הוא הרשות לשירות לאומי-אזרחי, הפועלת מכוח חוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד - 2014 . רשות זו מבצעת הלכה למעשה את גיוס המתנדבים, מפקחת על תקופת השירות שלהם ודואגת לזכויותיהם הקבועות בחוק . השירות עצמו מופעל על ידי גוף חיצוני הנבחר מדי כמה שנים במכרז . משנת 2012 מפעילה את השירות האזרחי עבור רשות השירות עמותת חברים . תחומי השירות שאושרו על ידי הממשלה לציבור החרדי הם הבריאות, הרווחה, קליטת העלייה, שמירת הסביבה וביטחון הפנים . יש להדגיש שתחום החינוך ( הפורמלי ) אינו נכלל בתחומים שבהם יכולים חרדים לשרת, בשל רצון הממשלה לפתוח לפני המשרתים אפיקים נוספים על לימודי הקודש וההוראה . טווח הגילים האפשרי ( על פי החוק כיום ) לשירות הוא בין 21 ל- 28 . 1 נוסף על אחריותו להפעלת כלל מערכי השירות הלאומי לאוכלוסיות משרתות אחרות, כגון נשים מהציבור הדתי – לאומי והאוכלוסייה החילונית, משרתים ערבים ומתנדבים בעלי מוגבליות שקיבלו פטור רפואי מגיוס לצה"ל .
|
|