|
|
עמוד:39
גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 39 שלושים מעוזים ישראליים לאורך הגדה המזרחית, מרוחקים מאוד זה מזה, עובדה שאיפשרה למצרים גם לחדור ביניהם, להציב מארבים, לפשוט למטרות מודיעין וחטיפות ועוד . אל מול התקיפות המצריות היה ברור כי צה”ל יגיב במוקדם או במאוחר, מנצל את עליונותו האווירית . בתחילה שימשו מטוסי חיל - האוויר כ”ארטילריה מעופפת”, ובהמשך, מיולי 69 ’, בהפעלה אינטנסיבית הרבה יותר , אם כי רק במרחב התעלה ולאורך מפרץ סואץ . חיל - האוויר פעל אמנם בהצלחה רבה והפגין את עליונותו בהשמדת סוללות רבות של טילי קרקע - אוויר ( טק”א ) מסוג 2 - SA , ובהפלות מטוסים מצריים רבים בקרבות אוויר, אך הדבר לא גרם להפסקת אש כמקווה . במסגרת המאמצים “לשכנע” את המצרים להפסיק את האש, חיפשנו גם מתווים למבצעים קרקעיים, גם בעומק האויב, כדוגמת המבצע המוצלח בנאג’ חאמדי באוקטובר 68 ’ . הייתה זו פשיטה מוסקת בדרום מצריים, על תחנת טרנספורמציה וגשרים מעל הנילוס, במטרה לפגוע בקו מתח גבוה מסכר אסואן לקהיר . המבצע, “הלם” שמו, הדהים את ההנהגה המצרית שהבינה באופן מוחשי כי העורף לפני מבצע הנחיתה והפגיעה בכוחות מצרייםשל מדינתם הגדולה חשוף להתקפות ישראל . רבים, הטביעו לוחמי שייטת 13 , הקומנדו הימי, שתי ספינות מצריות, מצפון לגזרת הפעולה של הנחיתות לתוך מצריים וממנה, כדי שהן לא תסכנה את הספינות המבצעות . גם מבצע “רביב” הכה את ההנהגה המצרית בתדהמה . . . נאצר קיבל התקף לב ופיטר את הרמטכ”ל, את מפקד חיל - הים המצרי ואת מפקד הזירה הימית בים סוף . מבצע מרשים לא פחות ואולי יותר, בוצע בסוף דצמבר 69 ’ . מבצע “תרנגול 53 ” יצא לפועל כדי לנצל את “התחכמותו” של מפקד זירת ים - סוף המצרי . הלה החליט להציב מכ”ם רוסי Pםגדמ - 12 , פעיל מבצעית וכשר למהדרין, באתר דמה באזור ראס ע’ארב, בצד המערבי של המפרץ . הרעיון היה להטעות את חיל - האוויר הישראלי ולמנוע את השמדתו, כגורל מכ ”מים אמיתיים אחרים . אתר דמה אינו מוגן כאתר אמיתי וכאלה לא היוו אתגר ל”ארטילריה המעופפת” של ישראל . אלא מאי ? “ההתחכמות” נקלטה בברור בתעבורת הקשר של יחידה 8200 והועברה לאמ”ן . האגף הזדרז להציע לרמטכ”ל “לחטוף” את המכ”ם המצרי ולהעלותו ארצה . רב - אלוף חיים בר - לב, הרמטכ”ל, אישר את המבצע, שבוצע ללא תקלות . תסמין התדהמה חזר על עצמו והמבצע המוצלח הביך את הצמרת המצרית וכך גם את “יועציה” הסובייטים . מפקד זירת ים - סוף שילם בחייו על מחדל “התחכמותו” . ע לי לציין כי קיימת גירסה נוספת ל”אבהות” על מבצע חטיפת המכ”ם . במילים אחרות, הרעיון עלה ביחידת מפענחי התצ”א של חיל - האוויר ( כתבה בגיליון זה בהמשך ) . לא ידעתי על כך, עד לפני כשלוש שנים . כמי שהשתתף בקביעות בדיוני מבצעים וגיחות ( המו”ג ) השבועיים בלשכת הרמטכ”ל , לא זכור לי שבכירי חיל - האוויר העלו בהם את הרעיון . מכל מקום, ספק באם הרמטכ”ל היה מאשר את המבצע אלמלא הוצגה בפניו הידיעה על “התחכמות” המפקד המצרי של זירת ים - סוף, על כל הבדיקות הנדרשות לוודא את התנאים . המבצע השלישי היה כיבוש האי המצרי שדואן , הממוקם מדרום למפרץ סואץ . ב - 22 בינואר 1970 פשט כוח צנחנים על האי, התגבר על פלוגת הקומנדו המצרית שבמקום וחזר לבסיסו כעבור 36 שעות עם עשרות שבויים מצריים . התבנית המוכרת חזרה על עצמה – כוח צבאי ישראלי פועל על אדמה מצרית במשך יממה וחצי . שלושת המבצעים המוצלחים יצרו רצף מובהק של חוסר אונים מצרי ואי יכולתו להתמודד, הן מול התקיפות של מטוסי חיל - האוויר שהחלו מעל מרחב התעלה ביולי 69 ’ באופן אינטנסיבי ביותר, והן עם הפשיטות היצירתיות לעומק השטח המצרי במערב מפרץ סואץ . “זהירות הנך גלוי לצליפות” - שילוט מאולתר אחד מני רבים, באדיבות ארכיון צה”ל המבצע, "הלם" שמו, הדהים את ההנהגה המצרית שהבינה באופן מוחשי כי העורף של מדינתם הגדולה חשוף להתקפות ישראל המשמעות הייתה ארבעה חודשים תמימים להתארגנות הגנתית במרחביה המערביים יותר . באותה תקופה לא התבצעו התקפות ארטילריות על הצדי הישראלי . שלוש מכות מצרים נוספות . . . במקביל, המשיכה ישראל לחפש נקודות תורפה נוספות וכאלה אכן נמצאו, למבצעים קרקעיים במרחב התעלה ולאורכו המערבי של מפרץ סואץ . אציין שלושה מהם, את המשמעותיים מבין כל אלה שיצאו לפועל . בספטמבר 69 ’, ביצע צה”ל את מבצע “רביב” . פשיטה של כוח משוריין אותו הנחיתו נחתות של חיל - הים על הגדה המערבית של מפרץ סואץ . הכוח ובראשו טנקים מתוצרת רוסית, שנלקחו שלל במלחמת 67 ’, “ ניקה” בשיטתיות כוחות ועמדות מצריים, לאורך עשרות קילומטרים ושהה על אדמת מצריים עד שעות הערב . הכוח שב אל הגדה המזרחית בשלום . לילה הכוח ובראשו טנקים מתוצרת רוסית, שנלקחו שלל במלחמת 76', "ניקה" בשיטתיות כוחות ועמדות מצריים, לאורך עשרות קילומטרים עוד על מלחמת ההתשה
|
|