|
|
עמוד:21
21 ( חלק שני ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 צביקה הכשיר את "קיסריה" להיות גוף שלוחמיו בצעו פעולות מנע התקפיות לחיסול טרוריסטים ותשתיות טרור בארצות אויב ובעולם . לצורך זאת הוקמו תשתיות ביעד בכיסוי עמוק מתחת לאפם של ארגוני הטרור והממשלות שמארחות אותם, במטרה להכות בהם היכן שכואב, לבצע סיכולים ממוקדים בלב הרשע ולנטרל את יכולותיו ואת המבצעים שהוא מתכנן נגד יעדים ישראליים ויהודיים . צביקה יצר זיווג בין "קיסריה" לצה"ל לביצוע משותף של פעולות גדולות ומורכבות . בפעולות מסוג זה חוסלו בארצות אויב מנהיגים של ישויות טרור פלשתינאיות . בין הפעולות הראשונות של לוחמי "קיסריה" בשיתוף עם צה"ל היה השמדת 14 מטוסי חברת התעופה הלבנונית בנמל התעופה של ביירות בתגובה לחטיפת מטוס אל על בדרכו מרומא ב - 1968 . הועבר לידי אמ"ן, שהיה הגוף הבלעדי המוסמך, על פי הנהלים הקיימים בעת ההיא, על הערכת המודיעין הלאומית . נוצר מצב שהקברניטים קבלו את ידיעות המוסד כשהן מסוננות ובאיחור בלתי סביר . למוסד לא התאפשר להציג ניתוח של החומר כיאה לגופי מחקר מודיעיני ולהעריך את משמעותן של הידיעות שסיפק . כדי להתגבר במידת מה על בעיה זו הנהיג צביקה את נוהל "התפוצה הגבוהה", שנועד להעביר ידיעות ייחודיות ממקורות המוסד ישירות לקברניטים בסמיכות להעברתן לאמ"ן . צביקה רצה להיות במצב שבו יוכל להעביר לראש הממשלה, בצד הידיעות גם את התרשמותו האישית והוא עשה זאת בעזרת "התפוצה הגבוהה" . ממידור מעיק לשותפות והשפעה על שדה הקרב לא זו בלבד אלא שראש המוסד הודר מישיבות "פורום שר הביטחון" בו גובשה הערכת המודיעין שהוגשה לראש הממשלה ולממשלה כולה . הדבר בלט במיוחד לקראת מלחמת יום כיפור, הטראגית . ההתנהלות המתנשאת והמכשילה בעליל של אמ"ן והעומד בראשה גרמה נזק עצום למדינה ומפח עמוק לצביקה ולמוסד . במהלך המלחמה הכירה ראש הממשלה בערך המוסף שצביקה מביא עימו . הוא הפך למשתתף קבוע בדיונים בממשלה . המעשה הצדיק את עצמו, כאשר בשעות הקריטיות שלפני צליחה מוקדמת מדי של תעלת סואץ, שעלולה הייתה לשאת תוצאות חמורות ביותר, סיפק צביקה, בישיבת הממשלה, מידע ממקור מוסדי בכיר ופעל בנמרצות אופיינית לדחיית הצליחה . בדיעבד, הסתבר שצעד זה של צביקה הביא להישג הצה"לי המשמעותי של השמדת עיקר השריון המצרי ולחציית התעלה בבטחה יחסית ומשם לניצחונות שהביאו לתוצאה חיובית של המלחמה . אחר כך אמר לי צביקה : "התלבטתי מאד אם להתעקש על העניין הזה" . והסביר את בחירתו בעיקר מפני שזה עניין גורלי, ובפרט מפני שהידיעה הגיעה משובשת ודחיית הצליחה יכלה להשפיע על פתאום בא ראש מוסד, יושב עם הקמ"ן ועם הלוחמים, מבקש : ספרו לי, תסבירו לי, למה כך ולא כך . הם לא אהבו את זה צבי זמיר נולד ב - ,1925 שירת בפלמ”ח ובצה”ל, תפקידו הצבאי האחרון היה כאלוף פיקוד הדרום ( 1962 - 1965 ) , ראש המוסד ( 1968 - 1974 ) ולאחר פרישתו כיהן כמנכ”ל בתי הזיקוק ( 1976 - 1990 ) . בוגר קורס לפיקוד גבוה בביה”ס לפיקוד ומטה של הצבא הבריטי בקמברלי ( 1953 ) . בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים . במבצעים שיש בהם סיכון גבוה צביקה נכח בשטח עם היד על הדופק . לאנשי "קיסריה" היה קשה עמו בתחילת הדרך . פתאום בא ראש מוסד, יושב עם הקמ"ן ועם הלוחמים, מבקש : ספרו לי, תסבירו לי, למה כך ולא כך . הם לא אהבו את זה . אחר כך התרגלו לעובדה שהוא נכנס לכל הפרטים ואף שאבו מכך עידוד . תוספת המטלות חייבה גיוס והכשרה מתאימים של כוח - אדם . מנגנוני גיוס עובדים שוכללו . גוף ההדרכה המוסדי הוכש ר להתמודד עם הצרכים החדשים . נוספו קורסים חדשים והוכן חומר לימוד מתאים . למרבה התסכול הטיפול בחומר שהמוסד אסף במפגש מפקדי חטיבת הראל בבית הקברות בקרית ענבים 1996 מהלך הלחימה . צביקה חש את המקור והאמין בו . ואכן לא טעה . צביקה טיפח את הקשרים שהיו למוסד עם ארגונים לוחמים מקומיים שפעלו במדינות ערב . הקשר עם מנהיגי הכורדים בעיראק ולוחמי החופש בדרום סודאן הורחב . לצד סיוע הומניטרי וכלכלי שוגרו מדריכים צבאיים שהעניקו הדרכה, בצד אספקת נשק, במטרה לרתק את הצבאות של מדינות אלה . הכורדים בעיראק הופעלו להברחה המונית של שארית היהודים במדינה זו בשנות ה - 70 המאוחרות, עד שלא נותרו שם אלא יהודים בודדים . המשימות שצביקה הטיל על המוסד היו חייבות לשרת את המטרות הייעודיות של שמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה ועל יהודים באשר יהיו המשימות שצביקה הטיל על המוסד היו חייבות לשרת את המטרות הייעודיות של שמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה ועל יהודים באשר יהיו . זו הסיבה שהסכים להפעיל את הארגון לחיסול פעילי הפח"ע בעקבות רצח הספורטאים במינכן . לא לנקמה לשמה אלא בעיקר כדי להרתיע ולמנוע אפשרות של פיגועים רצחניים בעתיד . צביקה חי את המוסד - ועושה זאת גם היום אחרי שנים מחוץ למערכת . לאורך השנים הוא נכון היה להופיע בפני חניכי קורסים, ללא סייג כל עוד כוחותיו אפשרו .
|
|