|
|
עמוד:18
18 ( חלק שני ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 בנובמבר 1949 הפעיל שילוח מחדש את הוועדה העליונה לתיאום גופי המודיעין, וחודש לאחר מכן אישר בן - גוריון את תוכניתו של שילוח להחליף את הוועדה בגוף מרכזי – "המוסד" . בן - גוריון הטיל על שילוח להקים את הגוף ולעמוד בראשו בכפיפות ישירה לראש הממשלה . ב - 13 בדצמבר 1949 הוקם "המוסד" וראובן שילוח בן הארבעים עמד בראשו עד להתפטרותו ב - 1952 , בעקבות חיכוכים עם ראש שירות הביטחון איסר הראל, שאף ירש את תפקידו . מ"המוסד" עבר שילוח לשרת במשרד החוץ, שם מילא תפקיד ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון ומאוחר יותר יועץ מיוחד לגולדה מאיר, שרת החוץ, עד שנפטר ממחלת לב ב - 1959 כאשר הוא בן 49 בלבד . מתמדת לאיתור ויצירת ערוצי הידברות עם האויב . התרעה על סכנות מפני מלחמה לצד הצבעה על סיכויים לשלום – זוהי תמצית משנתו של ראובן שילוח והיא שעמדה בבסיס פעילותו הנמרצת, למציאת וליצירת נתיבי הידברות עם מצרים וירדן, ולניצול קשרי מודיעין חשאיים והפיכתם לנכסים דיפלומטיים בראייה אזורית ועולמית . כך פעל שילוח לניצול צינורות מודיעין כדי לקדם קשרים עם מדינות שלא קיימו קשרים ממוסדים עם ישראל . במקביל , שילוח מילא תפקיד מרכזי בגיבוש ומימוש תפיסת הפריפריה של ישראל . מאחר וישראל מוקפת מדינות עוינות סבר שילוח כי יש לנסות לפתח קשרים ולהגיע לשיתוף פעולה עם מדינות המעגל החיצוני, הלא - ערביות, הגובלות במדינות ערב : תורכיה, איראן ואתיופיה . על בסיס אותה ראייה אסטרטגית, שילוח ראה חשיבות בשימור ופיתוח קשרי ישראל עם חלקי העם היהודי מעבר למסך הברזל ופעל באורח נלהב ויעיל להקמת ארגון "נתיב" . חזון רעיוני וארגוני, קסם אישי, יצירתיות מבצעית ויכולת לראות מעבר לאופק, לזהות צרכים וליצור גשרים – אלה היו תרומותיו הייחודיות של ראובן שילוח למודיעין הישראלי בכלל ולמוסד בפרט . ביבליוגרפיה אשד, חגי ( 1988 ) . מוסד של איש אחד . תל - אביב : עידנים - ידיעות אחרונות . גלבר, יואב ( 1988 ) . ראובן שילוח - תרומתו להתפתחות המודיעין הישראלי . כרמל, חזי ( עורך ) , מודיעין לשלום ( ע"ע 31 - 47 ) . תל - אביב : ידיעות אחרונות / ספרי חמד . פילמוגרפיה הסרט "ראובן שילוח" - דן וולמן וראובן מירן . הסרט "ראשית ימיה של קהילת המודיעין הישראלית" - דן וולמן וראובן מירן . הסרט "יולנד" ( יולנד הרמר, פעילה ציונית במצרים בשנות הארבעים של המאה ה - 20 ) - דן וולמן וראובן מירן . שליחותו התקצרה עקב חשיפתו על - ידי שירותי הביטחון המקומיים והוא הצליח לשוב ארצה התרעה על סכנות מפני מלחמה לצד הצבעה על סיכויים לשלום - זוהי תמצית משנתו של ראובן שילוח תפיסותיו המודיעיניות, המדיניות והאסטרטגיות של ראובן שילוח עומדות עד היום כבסיס מוצק של "המוסד" ושל קהילת המודיעין . האמונה לפיה פריסתו ודרכי פעולתו של "המוסד" חייבים להיגזר ממצבה הייחודי של מדינת ישראל במזרח התיכון העוין, ומן האחריות לגורל העם היהודי שאיבד במלחמת העולם השנייה יותר משליש בניו ובנותיו, מאפיינת את מבנהו ופעילותו של הארגון עד עצם היום הזה . "המוסד" על פי חזונו של ראובן שילוח הוא גוף בעל פריסה עולמית המסוגל לתת מענה רחב ומגוון בזירות השונות שבהן יש למדינת ישראל אינטרסים מודיעיניים, מדיניים, ביטחוניים ואחרים . השילוב שהתקיים באישיותו וניסיון חייו של שילוח כאיש שטח ממוקד במשימתו אך לא פחות מכך אדם בעל ראייה כוללת, היצירתיות הרבה בה ניחן, השכלתו הרחבה והניסיון המקצועי הרב שרכש במגעיו עם זרועות המודיעין הבריטי – כל אלה, לצד שליחויותיו וגיחותיו ללב העולם הערבי והיכרותו העמוקה עם האויב שלצידו ובקרבו נגזר עלינו לחיות – הובילו באורח בלתי נמנע לראייה רחבה ואסטרטגית של מושג המודיעין ומהותו . שילוח לא ראה במודיעין יעד בפני עצמו אלא מכשיר ואמצעי להשגת יעדים ומטרות לאומיות, ולכן ייחס חשיבות רבה ליכולתנו לנצל את המודיעין שנאסף, ואת הקשרים שנרקמו, כדי לקדם את השגתן של מטרות אלו . בהקשר זה מן הראוי לציין כי שילוח האמין שלצד הצורך להגן על המדינה מפני הסכנות האורבות לה, קיימת חובה ראובן שילוח במשרדו בוושינגטון 1954
|
|