|
|
עמוד:14
14 ( חלק שני ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 ■ הרגל המודיעינית – מגוונת ואיכותית עד כמה שניתן ■ הרגל הטכנולוגית – עם עוצמה ומובילות מוכחות, למרות העלויות הגבוהות ■ הרגל הלוגיסטית – יש טוענים שהיא לא חיונית ? ללא מערך לוגיסטי רציני המתפקד 7 / 24 , היעילות הארגונית תהיה נמוכה עד בלתי רלוונטית . כמוצר של הממשלה יש להעריך את יכולותיהם של אויבינו ובמקביל מהן יכולותינו . ההשפעה היא הדדית . השילוב המושכל בין הארבע הוא הוא המפתח להצלחה ולכן צריך לטפח את ההשקעה בכולן . תפגע באחת מהן, תיצור חוליה חלשה בשרשרת הארגונית . . . כראש המוסד התמקדתי ביישום התובנה הזו . ולעניין כוח האדם . . . אתחיל במיזוג הגלויות, אין לי מושג על מה אתם מדברים . . . ( חיוך נבוך משהו ) . המוסד הוא אחד הגופים ההטרוגניים ביותר במדינת ישראל . . . אפתח סוגריים – במוסד נקבע שישרתו בו רק מי שעשו שירות צבאי למעט חריגים ועולים חדשים . לכל עובד במוסד יש מספר אישי וזה לא כולל חרדים . . . סוגר סוגריים . מספרי הנשים זהים כמעט לחלוטין לאלה של הגברים בחלקים נרחבים של המערכות המבצעיות . שילבנו בארגון עובדים על הרצף האוטיסטי ( בחיוך נוסף ומבויש ) זה היה רעיון של אשתי . . . אין במוסד הדרה של מגזר כלשהו בחברה הישראלית וללא קשר לחוק הלאום . המוסד גייס ומגייס אנשים על פי איכויותיהם בלבד, ללא התייחסות לדת, מין וצבע . המיונים מתבצעים בקרב שכבת גיל גבוהה מהצבא . . . אלה מבוגרים בסוף שנות העשרים, עם תואר ראשון לפחות ואחרי שירות צבאי ולכן יש לארגון את האפשרות לבחור את הכי טובים . . . המוסד “מפונק” מאוד ביכולותיו לנצל את האטרקטיביות שלו לברור לתוכו את הטובים שבטובים . ” ובמבט צופה עתיד . . . “האתגר הגדול ביותר הוא היכולת לשנות בזמן אמת ! להפעיל את הבחירה בין שמרנות להכרח להשתנות . הצלחות העבר מונעות שינוי . . . מצד שני, קצב השינויים מטורף ולכן נדרשת מהירות גדולה בהטמעתם . גם האוכלוסייה משתנה והיא תהיה שונה מאוד . . . בני דור ה - Z ישפיעו וישנו את פניהם של ארגונים בכלל ושל המוסד בפרט, כדי להמשיך ולממש את האחריות שלהם לביטחון של מדינת ישראל . וכשמדובר בשינויים מפליגים אני חייב להתייחס לסוגיית הערכת המודיעין השנתית ומי האחראי עליה . הערכה זו היא תמהיל של האדום – האויב, ושל הכחול – אנחנו . כלומר, כמוצר של הממשלה יש להעריך את יכולותיהם של אויבינו ובמקביל מהן יכולותינו . ההשפעה היא הדדית . רכיבים כמו לאן על המדינה להתקדם מבחינה חברתית ובוודאי שבנושא השלום, הגם שהם אמורים להיות רכיבים חיוניים בהערכת המודיעין, אני מזהה הימנעות מצירופם להערכה . דוגמה מאלפת שאני יכול להעיד עליה – הייתי מעורב במשא ומתן לסיום מצב הלחימה במבצע “עמוד ענן” . למרות ממשלת האחים המוסלמים שהנהיגה באותם ימים את מצרים בחר ראש הממשלה לשתפם במשא ומתן . בחירת הציר הזה דווקא, הייתה מוצלחת בשל כוחה של הממשלה המצרית להשפיע על השטח ברצועה . תוך יומיים הסתיימה הלחימה . לסיכום, ניתן לומר בביטחון מלא כי ראש המוסד מנהל בו - זמנית הרבה מאוד סטארט - אפים ומדובר במאות . . . נדרשת ממנו יכולת החלטה ברמה גבוהה . את הניסיון הזה לקחתי גם לחיי האזרחיים וזה תחום עיסוקי . ” דר' שטאובר - מנסה לחקור מחוץ לקופסה . . . . . . ולסיכום המפגש עם הרמס”דים - שאל ד”ר צבי שטאובר, יו”ר המל”ם : האם צריך להשקיע במודיעין אסטרטגי ? המפגש במל”ם עם ארבעת הרמס”דים, הציף שאלה מהותית, החוזרת ועולה תדיר, במיוחד כאשר המציאות מלמדת את אנשי קהילת המודיעין לקח, שוב ושוב . הערכות מודיעין רבות התנפצו על סלעי המציאות המתפתחת . מרתק לשמוע שלוש דעות ספונטניות של שלושה ממשתתפי מסע - השיח שערכנו לרגל מלאת שבעים שנה למוסד ולסאגה שאת רובה לא ניתן לחשוף . את השאלה הציג שטאובר כנושא לענות בו, במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במל”ם . אפרים הלוי ענה לקונית ובנחרצות : “לא ! ” . לדעתו ההשקעה מיותרת . דני יתום חושב שכן : “אי אפשר להימלט מהשקעה במודיעין האסטרטגי וראוי לבצע מחקר רציני, הן באשר לסדר העדיפויות והן באשר למבנה המסגרת . בהעדר אסטרטגיה יזומה של המנהיג, צריך לבדוק הקמת מסגרת שתציג את העקרונות המודיעיניים והאסטרטגיה המתאימה למדינת ישראל” תמיר פרדו בחר להתייחס בהתניה : “מודיעין אסטרטגי הוא תלוי מדיניות אסטרטגית . אם אין מדיניות כזו, הצורך במחקר שכזה מיותר ולהיפך, אם המנהיג מגדיר מטרות, צריך לחקור . ” גדי איזנקוט - יחסים מצויינים
|
|