|
|
עמוד:13
13 ( חלק שני ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 הוא מתחזק את הקשר עם ראשי הארגונים . זו גם ההזדמנות להסביר כי למדינה יש בעיה היסטורית עם המל”ל . . . מהו המל”ל ? בימינו זה גוף אופרטיבי . זו לא הייתה הכוונה בתחילת הדרך . כאשר ראש הממשלה היה גם שר הביטחון ( בן - גוריון ) הוא עסק בשני מטות בו - זמנית – המטה הצבאי ומטה נוסף בתוך משרדו, שעסק בכל השאר . כשהתפקיד הופרד, דווקא שר הביטחון המשיך עם שני המטות ולראש הממשלה לא נותר מאומה . . . כך נולד המל”ל, בחטא . דוגמה נוספת ? כל נושא הסחר הביטחוני . לטעמי זה תחום שצריך להיות חלק ממשרד ראש הממשלה, שבו ההתבוננות על הקורה רחבה בהרבה מזו של משרד הביטחון . . . זה עדיין במשרד הביטחון . תחום ההתיישבות ? גם הוא צריך להיות במשרד ראש הממשלה ולא היא . ניהול המאקרו המדיני - צבאי, צריך להיות במשרד ראש הממשלה ועדיין מנוהל במשרד הביטחון . ” פרדו אינו מסביר בטון ביקורתי, אלא מתאר את המציאות כחוקר אובייקטיבי, נטול פניות שעניינו לתקן את הטעון תיקון . “הניסיונות להקים את המל”ל החלו בשנות התשעים, כתסמין המאפיין את המסורת השלטונית במדינת ישראל, המתקשה לקבל שינויים מבניים לאיזון הכפיפויות וניצולן היעיל . . . בארה”ב, הנשיא הוא המפקד העליון והישיר של כל הזרועות וראש המל”ל האמריקאי, כנציגו של הנשיא, מוסמך לזמן את ראשי הארגונים, לנהל את הפורומים הרלוונטיים , לגבש את תפיסת הבטחון האמריקאית ולהגיש לנשיא הצעות קונקרטיות . אין הדבר מונע מהנשיא עצמו לדבר ישירות עם ראשי הארגונים . . . בארץ זה לא יצליח . הרעיון גורם הרבה התנגדויות . ראוי להזכיר בעניין זה את הוועדה שהוקמה בשעתו בראשותו של אמנון ליפקין - שחק . לא הצליח אז ואני מקווה שבעתיד זה כן יצליח עם גוף שונה עם התייחסות ממוקדת בפרסונה שתעמוד בראשו . אסביר – אם “ישאילו” ראש ממערכת אופרטיבית, הוא יפעיל את המל”ל כמערכת אופרטיבית . זה לא נכון ! ראש המל”ל צריך להיות לפני הכל אדם חושב . . . בארה”ב כיהנו בתפקיד עורכי - דין שידעו לתאם ולתכלל את תפיסת הביטחון ללא השלכה מבצעית . בתקופתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה היה יורם טורבוביץ’ ראש הסגל . הוא ניהל בהצלחה רבה אירוע ביטחוני רחב היקף, כראש מל”ל קלאסי, מוצלח לדעתי יותר מיכולת הניהול של קצינים מקצועיים . ” חשוב להבהיר שסיכול ממוקד אינו בא כדי להעניש מישהו על פשעיו אלא מיועד למנוע מעשים עתידיים ! ! ! " סיכולים ממוקדים ? “אפרים הלוי התנגד לסיכול ממוקד בטענה שיש לו ערך מוגבל, ובצדק . ההבנה היא שבסיכול ממוקד אתה פועל בכמה מישורים – אתה החוקר, אתה המאשים ואתה גם המוציא לפועל . . . חשוב להבהיר שסיכול ממוקד אינו בא כדי להעניש מישהו על פשעיו אלא מיועד למנוע מעשים עתידיים ! ! ! ”, מדגיש פרדו את ארבע המילים האחרונות . “זה לא עונש ! ! ! יחד עם זאת יש מקרים יוצאי דופן שבהם כן ניתן למדוד בצורה ישירה את הערך האסטרטגי האמיתי של הפעולה . גורם חיוני נוסף הנלקח בחשבון הוא להפריע בזמן אמת לביצוע פעולה ידועה ועוינת . כשאני שופט את הסוגייה לאורך השנים הערך של השיטה מוגבל מהבחינה האסטרטגית . צריך להעמיד דברים על דיוקם – ברוב המקרים המוסד הוא המציע פעולות עם יריעת הנמקות ומציגן לראש הממשלה . זה מאשר או שאינו מאשר . ראש הממשלה אינו מטיל על המוסד משימת חיסול, הוא אינו יוזם ! זו הדרך הנכונה והבריאה להתבונן בסוגייה זו . ” יחסיך כראש המוסד עם צה”ל, עם השב”כ . . . ( מחייך ) “בתקופתי, היחסים עם צה”ל, מהרמטכ”ל בני גנץ וגדי אייזנקוט דרך ראשי הזרועות והאלופים היו מצוינים . . . בעיני ? פנטסטיים . היחסים עם השב”כ היו טובים מאוד וכמות הדריכות ההדדיות על בהונות רגלינו הייתה ממש זניחה . . . ” ( חוזר ומחייך ) טכנולוגיה מול כוח אדם, מיזוג גלויות, שוויון מגדרי, במבצעי איסוף, מבצעים מיוחדים וכיוצא באלה ? "אני חושב שכל ארגון מבצעי בעת המודרנית בכלל ובימינו בפרט, זקוק לארבע רגליים להישען עליהן : ■ הרגל המבצעית – מכלול רחב של יומינט וכישורים למבצעים מיוחדים תמיר פרדו נולד ב - 1953 . שירת בצה”ל בסיירת מטכ”ל, השתתף ב”מבצע יונתן” והיה ממקימי יחידת “שלדג”, בוגר אוניברסיטת ת”א . התגייס ל”מוסד” ב - 1980 . מילא שורה של תפקידים מבצעיים ושימש בין 2002 ל - 2006 כסגנו של מאיר דגן, ראש המוסד . הושאל לצה”ל עד 2007 . חזר למוסד כסגנו של דגן והתפטר ב - 2009 . מ - 2009 ועד מינויו לראש המוסד ב - ,2011 עבד בתחום העסקי . פרש מהמוסד ב - 2016 . כיום הוא נשיאה של חברת הייטק ( בעיקר בתחום הסייבר ) . יוני נתניהו ז”ל - פרדו היה הקשר שלו במבצע יונתן
|
|