|
|
עמוד:10
10 ( חלק שני ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 ולהגיד לי תחזיר אותם הביתה, הולכים על אחד מארבעת ראשי החמאס שיושבים במפקדת חמאס העולמית ברבת - עמון . " "לקח לי יומיים לבדוק אם קיימת היתכנות . . . הגעתי למסקנה שיש היתכנות . בסופו של דבר בגלל סדרת טעויות וזה כבר נכתב ונאמר, הייתה תקלה וח'אלד משעל נשאר בחיים עד היום . אבל גם אחרי זה המוסד המשיך לעבוד בהיקף מלא ובמרץ רב . הראיה, הייתה תקלה נוספת בברן שבשוויץ, פעולה המלמדת על פעילות אינטנסיבית, אבל מה לעשות ? הכישלונות הם אלה שמתפרסמים וההצלחות הן חשאיות . הכישלון לא יתום ( הבזק של חיוך . . . ) והוא מתפרסם בקול רעש גדול וההצלחות יתומות כי הן לא מתפרסמות וכך לדעתי צריך להישאר . " " הייתה לנו פרשה נוספת מאוד לא סימפטית וזו הפרשה של יהודה גיל שבמשך 27 או 28 שנים הצליח להוליך שולל לא רק את המוסד אלא את כל קהילת המודיעין . אני סגרתי את זה . לא ארחיב, מה שכן חשוב – הלקח ! א . כלקח פנימי בתוך המוסד . מפעיל לא יכול לשרת כמפעיל יותר מדי שנים . בטח לא יותר מחמש שנים . הפעלה ממושכת מדי היא אם כל חטאת . ב . גורם ה'אין ברירה', למרות שאנשי המוסד פועלים לעתים ביחידות, כשהם נפגשים עם מקור או סוכן אז על אחת כמה וכמה, צריך לפקח גם על אותם יחידנים . . . אף אחד מאיתנו לא מושלם . ג . לקח נוסף הוא שמחיר השקר גדול ממחיר הכישלון ! ( בטון מאוד סמכותי ) " הוא רץ, חצץ בין שנינו ואמר למאבטח המקומי "זה בסדר, זה בסדר, האיש בסדר . . . " סיפורה של פאה נוכרית "דבר לפני אחרון, שהייתי רוצה לדבר עליו הוא סוג של אנקדוטה . הייתי ראש המוסד הראשון ששמו התפרסם עם קבלת התפקיד . זה היה חקה ( האלוף יצחק חופי ז"ל ) שיום אחד סיפר לי שכאשר סיים להיות ראש אג"ם והפך להיות ראש מוסד, הוא נעלם מעיני התקשורת ומעיני הציבור . שכנים התחילו להתלחש שהוא ירד מהארץ . . . ( עוד חצי חיוך . . . ) אני רוצה לספר בעניין הזה שכאשר אני יצאתי למבצעים, התחפשתי, לא הייתה ברירה . התחפשתי גם כאשר טסתי עם אהוד ברק לפגישה הראשונה עם חיכמת שיהאבי ( הרמטכ"ל הסורי ) . אבל אז הייתי מזכיר צבאי, לא הייתי ראש המוסד . מי שחיפש אותנו ושינה לנו את הצורה היו אנשי מוסד . יכול להיות שכדי להתנקם בי ( שוב חיוך קצרצר ) , קיבלתי פאה סינתטית שגרמה לי לאלרגיה לא נורמלית, כל הדרך לארה"ב, זה היה בקונקורד ( המטוס העל - קולי של אייר פראנס שחצה את האטלנטי בשלוש וחצי שעות ) , באחת הטיסות האחרונות של הקונקורד, עם אהוד ברק . נזלתי מהעיניים, מהאף, התגרדתי והתפללתי שהטיסה הזאת תסתיים כדי שאוכל להוריד את הפאה הנוכרית . כאמור, הייתי אז מזכ"צ וברק היה הרמטכ"ל ורבין אישר את זאת [ לטוס בקונקורד נ . ש ] מכיוון שהייתה תקופה שהעיתונאים עקבו אחרי כל אחד, אחרי רבין ואחרינו . אם היו פוגשים אותנו בשדה התעופה, היו הולכים אחרינו גם לארה"ב . והסורים אמרו שאם דבר הפגישה יתגלה עוד טרם הפגישה, הם מבטלים אותה . " נזלתי מהעיניים, מהאף, התגרדתי והתפללתי שהטיסה הזאת תסתיים כדי שאוכל להוריד את הפאה הנוכרית . "יצאתי לסיור מבצעי, לא למבצע . היו גם מבצעים שהשתתפתי בהם . . . יצאתי לסיור מבצעי באחת המדינות בחו"ל, שבו התנהל מבצע גדול, דווקא מבצע סיגינטי גדול . . . יצאתי עם א . שהיה אז ראש אגף "קשת" . כשאני חוזר חזרה, עם פאה, לשדה התעופה בכוונה לטוס לישראל, כנראה משכתי את תשומת - לבו החשדנית של מאבטח מקומי . הוא התקרב אלי, כדי לשאול אותי שאלות, ככל הנראה . הייתי יוצא מזה . . . היה בידי דרכון תקף והתמונה בדרכון עם הפאה . . . זה טבעי שהולכים עם פאות . . . אבל המאבטח הישראלי שהיה בשדה התעופה, לקראת הטיסה חזרה לתל - אביב, הכיר אותי, כי היה לפני כן ראש חוליית המאבטחים של רבין . הוא הבחין שעלולה להיות כאן התנגשות . . . לאחר שזיהה אותי . . . הוא לא ידע שאני מבקר במדינה זו . . . הוא רץ, חצץ בין שנינו ואמר למאבטח המקומי "זה בסדר, זה בסדר, האיש בסדר . . . " ונתן לי לעבור . ובזה אני מסיים . " יהודה גיל - כשל עתיר לקחים . ( צילום מסך - ערוץ 13 ) אהוד ברק
|
|