|
|
עמוד:35
גיליון ,86 ניסן תש“ף, אפריל 2020 35 הגעת לאמ”ן “מבחוץ” . איך התמודדת ? “באתי מצה”ל, אחרי מגוון תפקידי פיקוד ומטה באלה, היו לי במסלול שירותי, ממשקים שונים עם מודיעין שדה וגם עם המודיעין האיסופי . לא באתי 'טאבולה ראסה' ( אתנחתא וחיוך ) לא הייתה לי התלבטות . המוצא המקצועי והחיילי, 'האחר', פחות חשוב . צברתי ניסיון, כאמור, בממשק עם המודיעין במגוון תפקידים – ביחידות השדה ובתפקידי מטה . . . לענייננו, מי שאמור להציג את 'הערכת המודיעין הלאומית' חייב להתאפיין בכמה תכונות חיוניות . . . ( בהטעמה ) זו אחריות כבדה לראות את כלל התמונה המודיעינית . הייתי לאחר שלושים שנות עבודה בצבא . ניתנה לי ההזדמנות לקבל תפקיד ש'יאלצני' לחשוב ולהשקיע מאמץ אינטלקטואלי – לחבוש את הכובע של האחראי על המודיעין הצבאי וגופי הביצוע הייעודיים . כובע נוסף כאחראי על חיל - המודיעין, וכובע שלישי כ'מעריך הלאומי', המרחיב את האחריות גם להיבטים מדיניים, כלכליים - חברתיים וטכנולוגיים . אהוד ברק, הרמטכ”ל באותם ימים, אמר לי שזה התפקיד הכי מעניין בצבא והצדק עמו . רצוי, שראש אמ”ן יהיה אדם בשל בהשכלתו הצבאית והאקדמית ולא חד - גוני, בעל סקרנות אינטלקטואלית . ניסיון פיקודי מצטבר הוא ייתרון נוסף ולכן, ניתן למנות את ראש אמ”ן משורות צה” ל 'הגדול' ולאו דווקא משורות המודיעין . יש חשיבות גם לחלק של התכונות האישיות, בעיקר אצל זה הממונה עליך . . . לדוגמא ? רשאי ראש הממשלה שלא לשתף את המודיעין אך לא הבחנתי ביתרון שזה יצר . . . למשל – בתהליך אוסלו . . . צריכים להיות, כאמור, סקרנות ויושר אינטלקטואלי . לכולנו יש דעות, בתבנית נוף מולדתנו, כפי שאמר טשרניחובסקי . הערכתי קברניטים ומדינאים שהחליטו לעיתים, בניגוד לדעתם הבסיסית והאידאולוגית, כמו בגין, רבין, פרס, שמיר ואולמרט, משום שהאחריות העליונה הצריכה קבלת החלטות בעלות משמעות . . . תפקיד ראש אמ”ן דורש ממך להיות בן - אדם שלם עם אומץ - לב אזרחי, כדי לומר את דעתך ללא חשש . ” איך המערכת המודיעינית קיבלה אותך ? “אני נותן ציון לשבח למערכת שהקיפה אותי . זו הייתה תקופה מכוננת בחיי, תקופה של תהליכים אסטרטגיים, תקופה יוצאת דופן . ” ומחוץ למערכת ? “בהערכת המודיעין הראשונה שלי, לאור השינויים המפליגים בעולם ובאזור, אחרי מלחמת המפרץ הראשונה וקריסת ברית - המועצות, חשתי אי - הסכמה ואולי אפילו מחלוקת עם אנשי המחקר . . . אין כאן עניין של מי צודק או מי לא, אלא מהי זווית הראייה בעיני המתבונן בתהליכים, בהזדמנויות ובשינויים הגדולים במרחב . המודיעין צריך להיות רלוונטי לתהליך ההערכה וקבלת החלטות ולא להתיימר להיות “צודק” . לצד הסיכונים יש גם סיכויים ונכון להצביע עליהם . בהערכת המודיעין השנתית הראשונה הוצגו השינויים, הסיכונים והסיכויים . מצאתי לנכון להיעזר בעוזר אישי לענייני מחקר, סא”ל יוסי קופרווסר – שהאיר את עיני ו”מכל מלמדיי השכלתי” . דווקא אהוד ברק, הרמטכ”ל, קיבל את הערכת המודיעין שלי שהייתה שונה במידה רבה מהערכת חטיבת המחקר, והחרו - החזיקו אחריו שר הביטחון וראש הממשלה . תמיד נשאלת השאלה האם המשמעות של מה שאני יודע, כראש אמ”ן, עוברת למקבלי ההחלטות . המבחן הוא לא רק הספקת המידע והידיעה, אלא, גם המודעות . קרי, המשמעות של כל עניין ועניין . מדובר בדעה – בהא הידיעה ולכן, אחרי שהסברת אותה, אתה משתתף בהערכת המצב לאור הערכת המודיעין וההבדל בין שתיהן אינו זניח . הערכת המצב היא זו המובילה להחלטות ( בהטעמה ) , ואוחזת שלל רחב של נושאים : צבאי, מדיני, כלכלי, טרור ועוד שורה של עניינים המחייבים ומאתגרים את מקבלי ההחלטות . לעיתים זה כמו לסייע ל”עוורים” לחצות את הכביש ( אתנחתא ) . . . לי היה מזל שהערכות המודיעין נפלו על אוזניים כרויות . " ( מציץ ברשימותיו . . . ) מהן התובנות שרכשת כראש אמ”ן ? “מיהו ראש אמ”ן בעיני עצמו ? ” הוא שואל ומוסיף מיד, “האם הוא מחנך ? האם הוא מורה ? אולי הוא רחמנא ליצלן, שעיר לעזאזל נוכח מצב נתון ? ? ? " ( מעיף בנו מבט של מורה בתלמידיו . . . ) “התובנות שרכשתי ? . . . אנחנו היסטוריונים משום שאנו עוסקים במה שהיה . לכן, חשובה הצניעות האינטלקטואלית גם אם היא הערכה של מה האלוף אורי שגיא - עם דן שומרון הרמטכ”ל וגנרל קולין פאואל יו”ר המטות המשולבים השלט התלוי בביתו של שגיא ראיון מיוחד עם האלוף אורי שגיא
|
|