על הנתק בין חקר הלשון לחקר הספרות

עמוד:11

ר ו תה נ ת ק ב י ן ח ק ר ה ל ש ו ן ל ח קר ה ס פ 11 מנם רבות להבנתנו את עקרונות הפעולהוהבלשנות הסוסירית תרמה א אך לצורך חקירת לשונם של,ם של הלשון מחוץ לזמןשל מערכת הסימני טקסטים קיימים בתרבות נתונה בזמן נתון, והבנת עקרון הפעולה של המערכת Even - Zohar ( שבתוכה נוצרו, יש בתאוריה שביסודה כדי לבלום את המחקר סוסיר ניכרת עד היום בכך, שבלשנים - של אסכולת דהגדולה ) . השפעתה ה 1990 a מחקר "בלשני - מחקר לשוני מדעי ( לעיתים קרובות, כלשונםרבים מזהים ותיטהור" ) עם חקר צורות ומבנים בטקסט, במנותק מהמשמעות, מהפונקצ מהם שיגשו לטקסט הספרותי בגישה זו, מתוךהטקסטואליות ומההקשר . אלה מטרה ללמוד על טקסט זה עצמו, לא כל שכן על טקסטים ספרותיים בכלל, יגיעו הסיבה העיקרית לכך היא שהטקסט הספרותי אינולמבוי סתום . עד מהרה מהות קבועה וסטטית, אלא תופעה תרבותית משתנה . יתר על כן, השונות ) . למרותשםוההשתנות הן חלק מהותי מהמנגנון של המערכת הספרותית ( מאמציהם של חוקרים במהלך ההיסטוריה למצוא קווים פורמליים קבועים, מנותי ) ללא ספרותי, לא נמצאו עד היוםוסט ספרותי ( או אהמבדילים בין טק קווים כאלה . למעשה ברור לנו היום שלא ניתן להגדיר טקסט ספרותי על סמך תכונות פורמליות קבועות כלשהן . התחום הנתפס בתרבות כ"ספרות" כולל מגוון גדול של טיפוסי טקסטים וסגנונות, והמגוון הזה גדול עוד יותר אם בחשבון את הממד ההיסטורי, קרי, טקסטים ששויכו לספרות בתקופותלוקחים שונות ובתרבויות שונות . מה שנחשב לטקסט ספרותי ולטקסט שמחוץ לספרות . הספרות היא אפוא ) 0991שחר - ( בןשונה מתקופה לתקופה וממקום למקום מוסד תרבותי, ולא מהות קבועה . אין מושג מוחלט של שיח פואטי . יש אף & Bakhtin ים שכל מבע יכול להיתפס כפואטי בנסיבות מסוימות ( הטוענ ) . הקוראים בתרבות מסוימת מפנימים מוסכמות ורוכשים 1978 Medvedev כשירויות בסוגים תקשורתיים שונים הנחשבים באותה התרבות כסוגים ) . 1978 Beaugrande ספרותיים ( בולותמערכות שונות של הספרות בתרבות מסוימת ישמשו תח - בתת ואמצעים מסוימים ( מרכיבי תוכן, מבנה וסגנון ) , ואלה עשויים להשתנות או מערכת, ואף - מערכת לתת - להתחלף באחרים בתקופה אחרת, או לנדוד מתת ) . האמצעים הלשוניים 2791זהר - להתארגן בכל אחת מהן בדרך חדשה ( אבן

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר