|
|
עמוד:9
ר ו תה נ ת ק ב י ן ח ק ר ה ל ש ו ן ל ח קר ה ס פ 9 הכוונה לאמצעים הלשוניים ולאופן התארגנותם בטקסט נתון, וליחסים בין אלה לבין האמצעים הלשוניים והפונקציות שלהם בלשון הכללית ובמסורת הספרותית . לפי גישה זו, המחקר הלשוני אמור להיות ( ה ) חלק ( ה ) מרכזי בחקר הטקסט הספרותי . ומקיףהכלים שפיתחה הבלשנות מאפשרים ניתוח מבני מדויק ציפייהת הנובהירות מתודולוגית, שמחקר הספרות כל כך זקוק להן . לכן מוב סט הספרותי . מחוקרי לשון, שיפעילו את הכלים שבידיהם גם למחקר הטק עשויות ( ויש הקוראים לענף זה 'סטיליסטיקה' ) לחקר לשון הספרות להיות מטרות לגיטימיות שונות : מנקודת מבט רחבה ניתן לבדוק מאפיינים - סגנוניים של טקסטים ספרותיים בתקופה מסוימת, בהשוואה לטקסטים לא מערכת - ספרותיים באותה התקופה ; ניתן לחקור מאפיינים סגנוניים של תת ספרותית, כגון של ז'אנר כלשהו בתרבות נתונה, או של ספרות הילדים, או של הספרות המתורגמת, או של קבוצה ספרותית, וכו' . יש שיציבו להם כמטרה בלשונם של טקסטיםאו מניפולציהדיכוי, לחקור גילויי אידיאולוגיה, שלטון ת מבט סינכרונית אוספרותיים . אספקטים אלה ואחרים עשויים להיחקר מנקוד דיאכרונית . יש המתמקדים במחקר יצירתו של יוצר יחיד או של יצירה בודדת . יש הבודקים את סגנון היצירה ככלי לאינטרפרטציה . חוקר הסגנון הניגש לטקסט בגישה פונקציונלית, יבדוק את תרומתם של אמצעים לשוניים וניים לאפקטיםלמשמעויות הנמסרות בטקסט ואת הקשר בין גורמים לש ) . 1989 Wales ( ספרותיים הפואטיקה מחפשת בין השאר את הקשר בין צורה לתוכן, וטבעי שחוקר הספרות מעוניין לפענח את מעשה המרכבה של הטקסט הספרותי ולהבין את היחסים בין מרכיבי הלשון למרכיבי המשמעות שבו . אך אין לצפות פק את כל התשובות . יש לקחתשניתוח ההיבטים הלשוניים כשהוא לעצמו יס בחשבון, שלקווי סגנון ביצירה אין משמעות קבועה ועצמאית . כל טקסט הוא ןתרכובת מסוימת של פריטי רפרטואר ועקרונות ארגון, ואין לקבוע מראש מה טקסטואלי - הפונקציות של אמצעי לשוני זה או אחר, אלא בהקשר פנים ) . 1996 Fowler (
|
|