על הנתק בין חקר הלשון לחקר הספרות

עמוד:8

ה נ ת ק ב י ן ח ק ר ה ל ש ו ן ל ח ק ר ה ס פ ר ו ת 8 ון התמקדבעוד חקר הלשיותר מאשר בניסוח עקרונות מופשטים,,ספרות ) . 1993 Beaugrande בתאוריה ( מאז שנות השבעים התפתחו שתי הדיסציפלינות, חקר הספרות ההתקרבות חלה בעיקר בזכות התפתחות חקרוהבלשנות, והתקרבו זו לזו . במסגרת המחקר הבלשני, תחומיםוהפרגמטיקהבלשנות הטקסט,השיח , ומטפליםתקשורתייםותרבותיים, פסיכולוגיים - הפתוחים להיבטים חברתיים & Leech ( ליץ' ושורטבקשר בין מבנים לשוניים בטקסט לבין המשמעות שלו . סגנוני של הטקסט אינו אמורה - אומרים שהמחקר הלשוני ) 2007 Short לא רקהואמבניות של הטקסט גרידא ; ה - להצטמצם בניתוח התכונות הלשוניות looking דרך הטקסט ( נןתבומ ) , אלא looking at the text תבונן בטקסט ( מ חקר הספרות עצמו, שעסק בעיקר ) לשם הבנת משמעותו . through the text ביצירות יחידות השייכות לקנון הספרותי, התרחבבסופרים יחידים ובעיון הבודקות את התנאים הכלליים של ספרותונפתח לשאלות תאורטיות ים מסוימים לקנוןו"ספרותיות", את אופן בחירת יצירות מסוימות וסופר את היחס בין ספרות קנונית לספרותאת תנאי השתנות הקנון,הספרותי, כיום ניתן לומר שבשתי הדיסציפלינות הטקסט והשיח עומדיםלרית, ועוד . ופופ , והם נתפסים כשיח פתוח של חילופי מסרים בין כותב לקורא, שיחבמרכז שהגיע הזמן להעריך מחדשאפואנראההמיוצר במסגרות חברתיות ומוסדיות . אפשרות של אינטראקציה בין הבלשנות לחקר הספרות . הלשון היא המדיום של הסופר . כל מה שהוא עושה כסופר, הוא עושה הלשון אינה מכשיר . ) 1996 Lodge 1966 ; Fowler בלשון ובאמצעות הלשון ( ובהמשקף ) , אלא מדיום ה 1997 Carter ( שמֵעֵבר לומשמעותניטרלי המעביר Fowler ואת האינטראקציה התרבותית ( את משמעות הטקסטבעת מעצב - ידי גורמים חברתיים - המבנים הלשוניים בטקסט מוכתבים על . ) 1996 השימוש בווריאנטים סגנוניים . מבטאים יחסי כוח ואידיאולוגיהותרבותיים מגוונות, שחוקר לשוןם פונקציותרתימסוימים והעדפתם על אחרים מש . מעוניין לחשוףהספרות מאמר זה יוצא מתוך ההנחה, שהקורא מפיק את האינפורמציה שבטקסט בראש ובראשונה מתוך האמצעים הלשוניים והפונקציות שלהם .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר