|
|
עמוד:11
עֵדי השיר 11 של כבוד רב ומעמד של סמכות . שכניו, האיכרים הפשוטים, פנו אליו לעתים קרובות בבקשות לעצה ולעזרה, מתוך אמון גמור ביושרו ובחכמתו, והוא היה מקובל על כולם 2 כבורר ישר, ללא משוא פנים, במחלוקות ובסכסוכים . על אמה של המשוררת העידה לפניי בתה מרייסה בריאיון : "סבתי הפילה מספר פעמים עד שבת-מרים נולדה ולכן, כנגד עין הרע נדרה נדר שלעולם לא תנשק אותה . היא הייתה מעבירה את ידה 3 הנה כי כן, אמה גידלה אותה כנס מעל לראשה ולא נוגעת בה" . המתרחש מכוח נדר − מעין מעמד של התקדשות מתמדת . כבר כאן נרקמה בחוויה של בת-מרים שפה של נדרים, המגוללת תפיסה מיסטית הממשיכה להתקיים בתפיסת עולמה הגיאוגרפית וההיסטורית . ועם זאת, ילדותה הייתה מאושרת, כפי שעולה מתוך שירתה ( כך במחזורים "דמויות מאופק" ו"עגורים מן הסף" ) , מן העדויות של בתה מרייסה ומזיכרונותיו של משה גרצ'יקוב אחיינה, המעיד כי "הבת האהובה ביותר על נחום-אהרון, וחביבת המשפחה 4 "מבית כמו שלה," ציין אבות כולה, היתה צעירת בנותיו, יוכבד" . ישורון בשיחה עם המשורר יוסף שרון, "אדם לא יוצא אף פעם 5 עזוב, גם אם הוא נמצא על קרחון" . על דמותה בהיותה בת ארבע-עשרה, בתחילת השבר ההיסטורי 2 משה גרצ'יקוב, "זיכרונות", בתוך : "יברייסקאיה סטארינה" ( яаксйервЕ аниратс ) מס' 8 ( 44 ) , מוסקבה, אוגוסט 2006 . תרגם לעברית : גיל וייסבלאי . 3 ראו להלן, עמ' 146 . 4 משה גרצ'יקוב, זיכרונות, ( הערה 2 לעיל ) . 5 יוסף שרון, "את המשוררת, זאת שלא רואים אותה : אבות ישורון משוחח עם יוסף שרון על יוכבד בת-מרים", דבר , משא לספרות, אומנות ועיון 1980 . 2 . 8 עמ' 18 .
|
|