|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 139 | ממלכתיות, "הדתה" ודתיים בצה"ל להגן על המולדת, לשלם מיסים, לדאוג לשוויון "בסיסי", "לקיים מוסדות, חוקים והליכים ראויים", 15 לשמור על חירות הפרט והערכים הליברליים ( כי "הרפובליקניזם הדמוקרטי המודרני מכיל בתוכו את הליברליזם" 16 ) ועוד . ייתכנו כמובן אי- הסכמות על מקצת העקרונות האלה, אבל על רובם תהיה בלי ספק הסכמה רחבה . הבעיה היא שבשל ההסכמה הזאת קשה לראות מה הרבותא בטענה שהוגי הציונות ומנהיגיה היו רפובליקנים ( או לעניין זה "ממלכתיים" ) . והלוא לפי הניתוח המוצע כמעט כל המדינות הדמוקרטיות המודרניות הן רפובליקניות – אם במודע ואם שלא במודע . זאת ועוד : אם המושג "ממלכתיות" ( או "רפובליקניזם" ) מאגד רשימה ארוכה ומגוונת כל כך של עקרונות – גם כבוד לפרט וגם הדגשת חשיבותו של המרחב הציבורי ; גם ליברליזם וגם דאגה לשוויון כלכלי בסיסי ; גם גישה אזרחית וגם מחויבות למדינת לאום – כיצד יוכל מושג זה לסייע בפתרונם של הקונפליקטים הבלתי נמנעים ביניהם ? התוצאה היא שהמובן הייחודי של המושג ממלכתיות הולך ומיטשטש . הקישור החוזר ונשנה בין ממלכתיות לאזרחות, מצד אחד, 17 ובין ממלכתיות לרעיון של מדינת לאום, 18 מצד שני, נראה בעייתי במיוחד . עקרונות הגישה האזרחית, המחייבים לנהוג כבוד שווה בכל אזרח ואזרח, אינם מתיישבים עם עקרונות מדינת הלאום, ואולי אף סותרים אותם ממש, שהרי מדינת הלאום מעדיפה אזרחים מסוימים, הלוא הם חברי קבוצת הרוב הלאומית, מאזרחים אחרים . לשון אחר, אם מדינת לאום ( יהודית או אחרת ) היא מוצדקת, ואפילו 15 שם, עמ' 31 . 16 שם, עמ' 32 . 17 למשל "תודעה אזרחית – ממלכתית" ( שם, עמ' 18 ) , "האידיאולוגיה האזרחית – פוליטית הרפובליקנית" ( שם, עמ' 17 ) , ויש עוד דוגמאות רבות . 18 כפי שמעידים בראלי וקידר, "חיבור זה יוצא מן ההנחה שאי אפשר לדבר על ישראל כמדינת לאום בלי להתייחס למושג 'ממלכתיות', שכן הממלכתיות היא הענף באידיאולוגיה הציונית העוסק במדינת הלאום" ( שם, עמ' 17 ) ; נתן ינאי מנסח באופן נחרץ את הקשר הזה במאמרו "התפיסה הממלכתית של בן – גוריון", עמ' 169 .
|
|