|
|
עמוד:13
13 מבוא הפרק השני עוסק בפרסונליזציה של הפוליטיקה בישראל . תחילה הוא בוחן את התפתחות הפרסונליזציה הפוליטית בזירות השונות : המוסדית ( במוסדות הממשל ובמפלגות ) ; התקשורתית ( בתקשורת הנשלטת בידי פוליטיקאים דוגמת הרשתות החברתיות ובאופן סיקור הפוליטיקה ) ; וההתנהגותית ( בהתנהגות של הפוליטיקאים ושל האזרחים ) . בסופו של הפרק מוצג ניתוח משולב אשר עומד על כך שלא רק שיש ראיות ברורות להתרחשות תהליך של פרסונליזציה פוליטית בישראל, אלא שמדובר בתהליך קיצוני במיוחד בהשוואה להתפתחויות דומות בדמוקרטיות ותיקות אחרות . הפרק השלישי מציג תמונת מצב של הפוליטיקה האישית בישראל . הוא בוחן תחילה את רמות הפוליטיקה האישית בזירות השונות : המוסדית, התקשורתית וההתנהגותית, ובסופו של הפרק מוצג ניתוח משולב אשר מספק מבט כולל על הפוליטיקה האישית בישראל בימינו ( סוף העשור השני של ראשית המילניום השלישי ) . הפרק הרביעי שואל את השאלה המתבקשת – אז מה ? מהן ההשפעות של רמות גבוהות של פרסונליזציה ופרסונליזם שהדמוקרטיה הישראלית מתאפיינת בהן ? האם תופעה זו פוגעת בדמוקרטיה הישראלית או דווקא תורמת לחיזוקה ? פרק זה מנסה להציג תמונה מאוזנת של הטיעונים הרואים בפרסונליזציה התפתחות שלילית והטיעונים הרואים בה התפתחות חיובית . עם זאת, עמדת המחבר, וגם עמדת רוב רובם ( אך לא כולם ) של חוקרי התופעה, היא שמדובר בתופעה שמסכנת את איכות הדמוקרטיה ואפילו את עצם קיומה . בפרק החמישי והאחרון של הספר מוצג סיכום ממצה של הממצאים ושל מסקנות מחקר זה .
|
|