|
|
עמוד:14
יהדות וזכויות אזרח : המסורת האזרחית בישראל 14 ובכל דור . מהותה של התורה שבעל פה היא בכך שהיא מבקשת להתאים את הערכים המסורתיים לעולם משתנה ומתחדש . בפסקאות הבאות אדון בעקרונות המנחים את דרך הלימוד ואת הסקת המסקנות המתחדשות מן המקורות המסורתיים, למן הקדמונים ביותר עד לחדשים ביותר . "הפשטות המתחדשים בכל יום", כהגדרת מפרש התורה המסורתי, החדשן והמקורי רבי שמואל בן מאיר, 6 הרשב"ם, נכדו של רש"י . לפני שניגשים לדיון הפרטני בסוגיות הלכה ומנהג שונות ובהתאמתן לצורכי השעה יש לתת את הדעת לשאלות היסוד העומדות בבסיסו של כל דיון המבקש להתאים את ההלכה המסורתית לנסיבות משתנות . אחת מהן היא שאלת המתח בין עמדות שמרניות לבין עמדות חדשניות, והשאלה הקרובה אליה היא שאלת המתח בין גישות פורמליסטיות לבין גישות ריאליסטיות לפרשנות ההלכה . העמדה השמרנית נוטה לקדש את הישן ואת המוכר . אין היא נחלתו של העולם הדתי וההלכתי דווקא אלא היא תכונה אנושית כללית . לענייננו, חשיבותה בכך שהיא יוצרת התנגדות לניסיונות להגיב באופן חיובי לתהליכים היסטוריים ותרבותיים ולהתאמת עמדת התורה וההלכה כלפיהם . תופעה אופיינית לעולם ההלכה הקשורה קשר הדוק לשאלת השמרנות והחידוש היא התופעה של קידוש מעשים הלכתיים ושימורם כצורתם גם אחרי שאיבדו את משמעותם המקורית . המגמה לשמר מעשים הלכתיים גם כאשר טעמם אבד ולקדשם כריטואלים בעלי אופי סמלי או רזי – מיסטי דומה בשורשה למגמה לשנות את ההלכה ולהתאימה למציאות המתחדשת . שתיהן נובעות מן הצורך להתאים בין המעשה ההלכתי לחוויה הקיומית של האדם . כאשר טעמה של מצווה או של תקנה בטל נוצרת אי – נוחות גדולה מבחינה אמונית ורגשית בהמשכת קיומה . התגובה לכך היא דו – כיוונית : יש המסיקים מכך שיש לשנות את ההלכה ויש המסיקים מכך שיש להציע לה טעמים מחודשים . הגישה הראשונה מזוהה כעמדה חדשנית ולפעמים רדיקלית, והעמדה השנייה מזוהה כעמדה מסורתנית – שמרנית . אולם זו הסתכלות 6 פירוש הרשב"ם על התורה, בראשית לז, ב . דרכו הפרשנית של הרשב"ם נחקרה בהרחבה בידי אלעזר טויטו ) תשס"ג ( .
|
|