|
|
עמוד:14
14 מה את מבינה זו אף הלכה והתחזקה בעשורים שלאחר מכן . בד בבד החל להתלקח הפולמוס האקדמי בין ההיסטוריונים החדשים להיסטוריונים הישנים . הפולמוס עורר תהיות עמוקות בנוגע לנרטיב ההיסטורי הלאומי ואִפשר פתיחות רבה יותר לנרטיבים אישיים ושוליים של מיעוטים ושל נשים . ספרות שנות השמונים של המאה ה- 20 מתאפיינת בהתעצמות הקול האינדיווידואלי, לעומת הקול הקולקטיבי המאפיין את ספרות תש"ח, וכן ביסודות בולטים של ביקורת חברתית . יצירתה של אורלי קסטל-בלום, שהחלה להתפרסם בסוף שנות השמונים של המאה ה- ,20 מסמנת אפוא מהלך שונה מן המהלך ששרטטו האימהות המייסדות של פרוזת הנשים העברית — הנדל, כהנא-כרמון והראבן . קסטל-בלום ייסדה קו ספרותי ולשוני חדש והיא נחשבת לנציגה בולטת של הספרות הפוסט-מודרנית העברית . ה פ ר ק ה ש נ י עוסק בשני סיפורים קצרים שלה : "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" ו"האישה שחיפשה ווקי טוקי" ( סיפורים בלתי-רצוניים, 1993 ) . אמנם על יצירותיה של קסטל-בלום נכתבו ביקורות ומחקרים רבים, אך שני הסיפורים שיידונו כאן כמעט לא נדונו בספרות הביקורת והמחקר . בחרתי לעסוק בהם מכיוון שהם מתארים את חייה של אזרחית בזמן מלחמה . אין היא משתתפת בקרבות אלא עסוקה בהישרדות : השגת מזון ואמצעי תקשורת . בחירתה של המחברת להתמקד בתיאור חיי היום-יום ובפעולות הטריוויאליות שעושה אדם בזמן מלחמה מבטאת את הביקורת שלה על הנרמול של המלחמה — הפיכת המלחמה למצבה הטבעי של החברה ויצירת חברה מגויסת שמוכנה תמיד למלחמה . מניתוח הפעולות היום-יומיות של גיבורת הסיפורים עולה שמדובר בפעולות של התנגדות לסדר המיליטריסטי הקיים ולתביעה המוכרת לסולידריות — "כל העם צבא" . גיבורת סיפוריה של קסטל-בלום שוברת את הסטריאוטיפים ואת המוסכמות של ספרות המלחמה ומסרבת להיות אזרחית מגויסת : היא אינה נשארת ספונה בספֵרה הביתית, העורפית, מחכה לשובו של בן זוגה או של בנה מהמלחמה . היא אינה מאפשרת לחיילים בשדה הקרב להגן עליה, אלא עורכת בעצמה מבצע אזרחי — לא צבאי . היא אינה שומרת על כללי ההתנהגות של עורף חזק בשעת מלחמה, אלא עושה במובנים רבים את ההפך . הגיבורה יוצאת מביתה ופועלת במרחב הציבורי החברתי-כלכלי, אך חותרת תחת המוסכמות של צריכת "המזון הנכון" בשעת מלחמה ומערערת על תנאי הקנייה והשימוש הרווחים בתרבות הצריכה . הסיפורים מבטאים קריאת תיגר אזרחית על הקשרים העבותים שבין מיליטריזם לקפיטליזם . ה פ ר ק ה ש ל י ש י עוסק בנובלה מאת אילת שמיר-טוליפמן, "האם אתה רואה את מה שאני שומע" ( בזמן מלחמה , 2001 ) . הנובלה נבחרה להיכלל בקורפוס היצירות הנדונות בשל היותה טקסט העדוּת היחיד בספרות העברית המציג כרוניקה של חקירה בעינויים של עצור פלסטיני בידי השב"כ . הנובלה מבוססת על
|
|