פתח דבר

עמוד:13

13 פתח דבר לחימה . לכן לספרות של נשים הכותבות על מלחמה וחותרות תחת המוסכמות הללו יש פוטנציאל לערער על הנורמות של ספרות המלחמה, על מוסכמות מגדריות ועל תפיסות חברתיות בדבר מהות המלחמה . ב פ ר ק ה ר א ש ו ן אני עוסקת בשלושה סיפורים קצרים על מלחמת 1948 מאת שלוש סופרות : "קבר בנים" מאת יהודית הנדל ( אנשים אחרים הם , 1950 ) , "באר- שבע בירת הנגב" מאת עמליה כהנא-כרמון ( בכפיפה אחת , 1966 ) ו"שיקספיר" מאת שולמית הראבן ( רשות נתונה , 1970 ) . שלושתן נחשבו לסופרות היחידות או המעטות בדורן והכשירו במידה רבה את הקרקע ל"בום" של ספרות הנשים העברית, המתפרסמת במספרים הולכים וגדלים מאז שנות השמונים של המאה ה- 20 ובתוכה גם ספרות מלחמה של נשים . סיפורים אלו הם הראשונים וכמעט היחידים שכתבו נשים סופרות על מלחמת ,1948 ואף ששלושתן השתתפו במלחמה הן לא נחשבו עדוֹת וכותבות לגיטימיות על אודותיה . כשביקשו הסופרות לפרסם את סיפוריהן נתבעו לערוך את הסיפורים מחדש כדי לאפשר את פרסומם . התביעה לערוך את הסיפורים נומקה בשיקולים פואטיים כביכול : נטען שהלשון והסגנון אינם תואמים את נורמות הספרות בעשורים הראשונים למדינה . אבל הדיון בשלושת הסיפורים ובגרסאותיהם השונות והעיון הביקורתי בהתקבלותם בביקורת מוכיחים שהתביעה לערוך את הסיפורים נבעה משיקולים של אידיאולוגיה לאומית מגויסת, שדרשה מן הסופרות לכתוב את המלחמה מחדש . התכנים המופיעים בסיפורים — בעיקר השכול, הביזה והביקורת המוסרית על המלחמה — לא תאמו את רוח התקופה, את האתוס של מלחמת 1948 ואת הנורמות של כתיבת ספרות מלחמה . גם המאפיינים הפואטיים שלהם חרגו לרוב מן המוסכמות . למרות שינויי העריכה שנכפו על הסופרות ואפשרו את הבאת הסיפורים לדפוס בגרסאות הערוכות, הן לא כתבו את המלחמה מחדש בסיפורים הללו . להפך, באמצעות השינויים שנדרשו לערוך הן העמיקו את הביקורת שלהן על המלחמה, אף שביקורתן חמקה מהשגתם של העורכים ושל המבקרים . כך הצליחו שלוש הסופרות לא רק להביא את סיפוריהן לדפוס בלי לוותר על עמדותיהן על המלחמה, אלא גם לערער על דרכי ההתקבלות של ספרות נשים בכלל ושל ספרות נשים על מלחמה בפרט . בה בעת העמידו סופרות אלו לביקורת את הנורמות של ספרות המלחמה ואת תפיסת המלחמה בשיח הציבורי בישראל . שנות השמונים של המאה ה- 20 מסמנות שינוי באקלים התרבותי והספרותי בישראל . באותן שנים החלה להתבסס הפעילות הפוליטית הפמיניסטית בארץ והחלה להתפרסם ספרות עיון פמיניסטית מתורגמת ומקורית . באקדמיה קם פורום ללימודי נשים והוצעו קורסים בנושאי מגדר ולימודי נשים . בתחום הספרות היפה ניכרת בשנות השמונים עלייה במספר יצירות המקור שפרסמו נשים ומגמה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר