|
|
עמוד:8
8 מה את מבינה תודה לחדות קרן, המשפחה הנבחרת שלנו, שהייתן שם לחשיבה, לשיתוף, להקשבה, בכאב ובשמחה, באומץ וביחד, מאז ולתמיד . תודה אוהבת ומתגעגעת לאימא-סבתא צביה חזן, שאמנם לא זכתה לרגע שספרה של יעל יהיה מונח בידיה, אך תמיכתה הרגשית והחומרית ועקשנותה עד ימיה האחרונים אפשרו להגשים את חלומה של יעל להפוך את הדוקטורט לספר . עומרה
|
|