|
עמוד:12
12 מה את מבינה בהן גם ביקורת על יחסי הכוח ההייררכיים בין המדינה ובין הפרט, בעיקר בשעת מלחמה, וכן בין ישראלים לפלסטינים . קורפוס היצירות המגוּון מציע אסטרטגיות פואטיות ואפשרויות נרטיביות המאתגרות את הכתיבה על מלחמה, את הגבולות בין הסוגות הספרותיות ואת ההייררכיות ביניהן . בהקשר זה עולות שאלות על הקנון הספרותי ועל אופני התיאור שלו בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית . הדיון ביצירות חושף את דרכי ההתקבלות של ספרות נשים בכלל ושל ספרות נשים על מלחמה בפרט ומצביע על מקומה של ספרות נשים על מלחמה בשיח התרבותי על מלחמה בישראל . נעשה ניסיון לשרטט כמה מגמות לדיון בכתיבה של נשים על מלחמה בספרות העברית . הארגון הכרונולוגי של הקורפוס הנבחר חושף את התמורות שחלו בכתיבת נשים על מלחמה בספרות העברית . מקצת היצירות שיידונו זכו לעיוני מחקר קודמים, אבל אלה היו לרוב מצומצמים ולא עמדו במידה מספקת על התמות המרכזיות ועל ההישגים המשמעותיים שלהן . יצירות אחרות כמעט לא זכו לעיון ביקורתי, מלבד אזכורים ברצנזיות . כמה מהיוצרות שיידונו נחשבות יוצרות מרכזיות ומקצתן אף נחשבות יוצרות קנוניות . אחרות אינן נחשבות ליוצרות מרכזיות . אלה וגם אלה זכו להתקבלות ספרותית אמביוולנטית בכל הנוגע לספרות המלחמה שכתבו . סוגיית ההתקבלות של היצירות תַראה עד כמה ערערו היצירות הללו את הנורמות של ספרות המלחמה . זאת ועוד, ביצירות נמתחת ביקורת לא רק על הייצוגים הספרותיים של המלחמה אלא גם על תפיסת המלחמה המקובלת בחברה ועל ההייררכיות המגדריות המשתקפות בעדה . מכיוון שמלחמות הן כלי תרבותי רב-עצמה להצדקתן ולשימורן של הדיכוטומיות המגדריות, לספרות של נשים על מלחמה יש פוטנציאל לערער על המוסכמות המגדריות והתפיסות השגורות הנוגעות למלחמות . פ ר ק ה מ ב ו א מעמיד את הבסיס התיאורטי לקשרים בין נשים ובין מלחמה ומשרטט מגמות מרכזיות בחקר התחום בעולם ובישראל . בראשית הפרק יוצגו פרספקטיבות היסטוריות וסוציולוגיות על נשים ומלחמה ויידונו הַקשרים שבין פמיניזם, פטריוטיזם ופציפיזם . בהמשכו תתואר התפתחות המחקר על נשים ומלחמה בעולם ובישראל ומקומה הבעייתי של אישה חוקרת שעניינה מלחמות . לסיום יוצגו ארבעה מקרי מבחן של נשים הכותבות על כתיבת נשים על מלחמה : אדית וורטון ( Wharton ) וארונדהטי רוי ( Roy ) באנגלית, לאה גולדברג ואגי משעול בעברית . לאורך הדורות הוצגה המלחמה באור מגדרי דיכוטומי : גברים לוחמים בחזית כדי להגן על הנשים, ואילו הנשים מחכות לשובם בעורף . לא זו בלבד שההייררכיה העולה מהצגה זו של המלחמה מדירה נשים מהשתתפות בה אלא שהיא אף מורה להן ללא הרף שהמלחמה אינה בשבילן . לכן ספרות מלחמה נחשבת לספרות של גברים לוחמים או לכל הפחות של גברים שחוו מלחמה, גם אם לא שירתו בתפקידי
|
|