|
|
עמוד:14
הקדמה 14 העומדת לנסוע מערבה, ואילו לצד הקרונות האחרים, הטובים יותר, מעתירים בעלי היכולת פרחים וממתקים על ידידיהם וקרוביהם העומדים לצאת לדרך : ליד קרונות המחלקות הראשונה והשנייה עמדו בני-אדם הדורים, מחייכים ושלווים . . . אולם עיקר הנוסעים היו גברות שנסעו למרחצאות . סבלים הלכו בעקבותיהן וסחבו חבילות ומזוודות וחפיסות ותיקים וארנקים, מלאי שמלות ודברים של מה-בכך, די הצורך לבילוי שבועות מספר במרחצאות החמים שבחוץ לארץ . גברות מקושטות אלה במגבעות עצומות ובנוצות מתנוססות התהלכו ואפיהן מזדקרים, וכבר עתה ליהגו גרמנית . 4 יהודים אמידים בני מעמד הביניים, שביקשו להימלט מחום הקיץ המעיק של לודז', נהגו לנסוע מדי שנה בשנה לאחד המרחצאות במערב . בתוך שני דורות בלבד טיפסו גיבוריו של זינגר במעלה הסולם החברתי והכלכלי והגיעו אל מעמד הביניים ואף אל המעמד העליון של העיר, אך בדרך כלל המשיכו לקיים אורח חיים יהודי אורתודוקסי ; על כן נסעו לעיר קיט והבראה שהייתה יכולה להציע להם הן אווירה יהודית והן את התשתית היהודית הנחוצה להם . רבים נהגו לנסוע אל ה- Kurort ( אתר המרפא ) האוסטרי קרלסבד ( Carlsbad / Karlsbad ) , שבמערב בוהמיה . בשני סיפורי פרֵדה אלה, השונים כל כך זה מזה, עיר המרחצאות קרלסבד מגלמת דימוי של מוקד משיכה רב עוצמה ליהדות אירופה של תום המאה התשע עשרה . קרלסבד וערי המרחצאות הסמוכות אליה, מריינבד ( Marienbad ) ופרנצנסבד ( Franzensbad ) , היו אבן שואבת לא רק למעמדות הביניים היהודיים אלא גם לפציינטים ציונים וחסידים, ואילו אחרים, כפי שמציין זינגר בשמץ של אירוניה, "נמנעו לבוא לכאן, כיוון שהמקום 5 אנקדוטה משנות העשרים של המאה העשרים מלמדת כינתייהד יתר על המידה" . אצל יהודֵי מזרח אירופה הפכה קרלסבד סמל לערי מרחצאות בכלל : אילו שאלת נוסע שפגשת ברכבת : "אתה נוסע לקרלסבד ? ", היה עונה בחיוב גם אם יעדו האמיתי היה עיר 6 מרחצאות אחרת . אכן, מספר הרכבות הסדירות שנסעו בתקופת הקיץ ממזרח אירופה וממערבה לקרלסבד ועצרו בתחנת הרכבת המרכזית של העיר היה גדול בצורה יוצאת דופן . בשנות השבעים של המאה התשע עשרה חוברה העיר לרשת הרכבות האירופית, וכך הפכה 4 זינגר, האחים אשכנזי, עמ' 282 . 5 שם, עמ' 291 . 6 4 . Wilkowitsch, “Das jüdische Karlsbadˮ, p
|
|