|
|
עמוד:11
11 גברים מסבירים לי דברים אותי מצעירותי, אחי הצעיר והנדיב לאין-קץ, חברים נהדרים שעליהם אפשר לומר – כמו פרח הכהונה בסיפורי קנטרברי שאני עדיין זוכרת מהשיעור של מר פֶּלֶן על צ'וסר – "אהב ללמוד וללַמד אהב . " 1 ועדיין ישנם גם הגברים האחרים . ובכן, "מר חשוב מאוד" המשיך לדבר בזחיחות על הספר שהייתי מוכרחה להכיר, כשסאלי קטעה אותו ואמרה, "זה הספר שלה . " או כשניסתה לקטוע אותו, ליתר דיוק . אבל הוא רק המשיך בקו שלו . היא נאלצה לומר "זה הספר שלה" שלוש או ארבע פעמים, עד שהוא הפנים את זה . ואז, כמו ברומן של המאה התשע-עשרה, הוא האפיר . העובדה שאני המחברת של הספר החשוב מאוד שהתברר שהוא לא קרא, אלא רק קרא עליו בניו יורק טיימס בוק רוויו כמה חודשים קודם לכן, בלבלה כל כך את הקטגוריות הסדורות שארגנו את עולמו, שהוא קפא ללא אומר – לרגע, וחזר לנאומו המתמשך . בהיותנו נשים , היינו מנומסות והתחלנו לצחוק רק כשיצאנו מטווח השמיעה שלו, ומאז למעשה לא הפסקנו . 1 צ׳וסר, ג׳פרי, 2000 . סיפורי קנטרברי, תרגם שמעון זנדבנק, תל אביב : עם עובד, עמ׳ 18 .
|
|