“מרכז למוסיקה וספריה“ - דיאלוג בין בניין חדש לסביבה היסטורית קיימת

עמוד:27

27 להתייחס לסוגיה זאת היתה להתחשב באותו קטע צורני שנתבקשתי לשלב בתוכניות כמו אל כל אלמנט סביבתי אחר שנמצא בכיכר ושהבניין החדש צריך לחיות אתו בהרמוניה, כמו עץ הברוש, שהיה קיים בכניסה למגרש, הדיאלוג בין האנשים ההולכים בכיכר ובין אלהה . הנמצאים בפנים הבניין מתרחש באמצעות החלונות הגבוהים שבחזית הבניין . הכתר שעל מעקה הבניין מציין את הגבול שבין הבניין ו . לשמים . גבול טוב הוא ישות המפרידה בין שתי ישויות אחרות ומחברת ביניהן בו בזמן . תפקידו של הכתר נועד אפוא לחבר בהדרגה בין הבניין ובין השמים . וכמו הבניינים שעומדים בכיכר . עצמת נוכחותו של הבניין בסביבה, במקרה זה בכיכר ביאליק, טמונה דווקא במידה שהוא משתלב בה ולא במאמצים להיות נבדל ממנה . חזיתות הבניינים הן דופנות הכיכר, לכן הן אלה הקובעות את התחושה שתיווצר בה . ההשתלבות האורגנית שנוצרה בין בניין “מרכז למוסיקה וספריה“ ובין הכיכר, עד כי אנשים נוטים לחשוב ( בטעות ) שהבניין עמד שם מאז ומעולם, היא תוצאה של כמה דברים בסיסיים, והם : היה צפוי שהצבע הכתום שבחרתי לבניין יפר אתא . שלוות הכיכר, אך דווקא הוא זה שהעצים את השקט והשלווה שהיו בה . בחרתי בו כהשלמה לצבע הכחול של השמים והצבע הירוק של עץ הברוש, שהיו מול עיני . שלושתם יצרו יחד מסכת הרמונית אחת . ממדי הבניין החדש תאמו את קנה המידה האנושיב . שהיה קיים בכיכר לפני ההתערבות שלי ונגזרו ממנו . הקרניזים שבולטים מחזית מעטפת הבניין שייכים מן ג . הסתם גם לבניין וגם לחלל שמסביבו ועל כן קושרים את שניהם יחד . בַּמקום שהבניין נושק לכיכר תוכננה מרפסת כניסה . ד . שם נועדה לשבת התזמורת שתנגן לקהל היושב ממול בכיכר . המרפסת היא אפוא התווך המפריד את הבניין מהכיכר ובו בזמן מחבר אותו אליה ויוצר דיאלוג אִתה . חזית הבניין לכיכר . ( קטע החזית ששוחזר ושולב בתכנון הבניין החדש מודגש באפור ) . g ציור מים, הדמיה של "מרכז מוסיקה וספריה ע"ש פליציה בלומנטל" בכיכר ביאליק . g המגרש הריק שעליו נבנה "מרכז מוסיקה וספריה ע"ש פליציה בלומנטל" . ( צולם לפני תחילת הבנייה, 1994 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא