|
עמוד:26
26 האדריכלות המודרנית ( ככלל ) התכחשה לדפוסים אלו ביודעים, ולכן יצרה סביבה פיזית נטולת כל רגש ומשמעות . אובדן תחושה של זהות ביצירה האדריכלית ובאמנויות בכלל הוא תופעה שאנו עדים לה בעולם כולו . אין הבדל בין הבניינים שנבנים בעשרות השנים האחרונות בבייג‘ין, בניו יורק, בברצלונה או בתל אביב . על כן אומר כי סוף התקופה האקלקטית בארץ הוא לדעתי סוף תקופת האדריכלות שאפשר להגדיר יצירה ישראלית ייחודית . מאז לא צמחה בארץ בנייה שנבעה מהמציאות המקומית, וכל מה שנבנה כאן הונחת כהעתקה ובכפייה . אותה פרובינציאליות שהביאה להשתלת מוזאון גוגנהיים בבילבאו, שמן הסתם שפתו לא צמחה מספרד, היא שהביאה לנו את גשר המיתרים בירושלים או את התוספת החדשה למוזאון תל אביב, וזו הרי רק רשימה חלקית . האדריכלות האקלקטית אינה עניין של נוסטלגיה . היא תזכורת לכולנו כי יש אדריכלות אחרת שצריך לשים לב אליה שוב ושוב . דווקא בתקופה שנוצרים מבנים על פי צו האופנה החולפת ( והשרירותית ) יש לזכור את האדריכלות שאיכותה על-זמנית ומכאן שבעצם ההגדרה נכונה גם לעכשיו . ביוצרנו את החדש אל נשליך את התינוק עם המים . בניין “מרכז למוסיקה וספריה“ בכיכר ביאליק נבנה ב- 1996 על מגרש ריק שקודם לכן עמד עליו הבית של משפחת שנקר . הבניין הקודם נבנה ב- ,1931 ועיריית תל אביב הרסה אותו לחלוטין ב- 1994 . תכנון הבניין החדש נעשה מתוך כוונה עמוקה להשתלב בכיכר . שמירה על רוח סביבה קיימת אינה בהכרח חזרה פנטית על שפתה האדריכלית של אותה סביבה . השאלה המרכזית והרלוונטית שחיפשתי תשובה עבורה בזמן שעמדתי בכיכר והבטתי סביבי, היתה מהי השפה שתיצור דיאלוג אמתי בין בניין עכשווי ובין סביבה היסטורית קיימת בעלת אופי כה אנושי שרציתי לשמרוֹ . לא אימצתי אף אחת מהתפיסות המקובלות ; לא ניסיתי לשחזר את העבר ולא ניסיתי להתכחש לו על ידי שימוש בשפה אדריכלית שתכפה סדר חדש לחלוטין . לחלופין, כל אמצעי שזיהיתי ושהיה ביכולתו לתרום לדיאלוג היה רלוונטי בעיני . לדרישת העירייה שילבתי בתוכניות שהכנתי לבניין החדש צורה של קטע קטן מחזית הבניין שהם הרסו בשלמותו ב- 1994 . לדעת העירייה, הדרישה הזו נועדה “לשמור על זיכרון של מה שעמד שם קודם לכן“, אך זוהי כמובן תפיסה מוטעית ביסודה . בניין הוא מערכת אורגנית שלמה, והמשמעות העצורה בכל אחד מחלקיו קיומה מותנה בהיותו חלק משלם . ברגע שנהרס הבניין השלם, כל חלק ממנו מאבד את הקיום שלו ואת משמעותו . הדבר דומה לניתוק איבר מגוף האדם . על כן הדרך שבחרתי h מוזאון המדע ( בניין הטכניון הישן ) , חיפה, האדריכל אלכסנדר ברוואלד, 1910 ( עליונה ) . מסגד בייזיד ( מאות 14 - 15 ) , עמסייה, טורקיה . בית רוזנבאום, פלורנס, אלבמה, ארצות הברית, אדריכל פרנק לויד רייט, 1939 .
|
פורטוגלי, נילי
|