|
|
עמוד:23
23 בין האמנות, הפילוסופיה ותחושת השליחות הדתית של היוצר, עולם טהור חסר כל אגו שיצרו אנשים תמימים . את החפצים שיצרו כינה “חפצים שנבראו ולא נעשו“ ( Born and not made ) . את הגישה הזו לא הבינו לה-קורבוזיה, נימאייר ושאר האדריכלים ברחבי העולם ובארץ שהשתייכו ועדיין משתייכים לזרם החשיבה המכניסטית . אדריכלים אלה רואים את האדריכלות כלא יותר מאייקונים, מיצגים סביבתיים או זיקוקים די-נור הנוצרים על פי החזון האישי והשרירותי של היוצר . אלו האדריכלים ( ה“כוהנים“ של התקופה ) שבהפצת רעיונותיהם או בבניינים וערים שתכננו ועודם מתכננים אחראים ישירות לאסונות הסביבתיים שאנו עדים להם . תפיסת העולם ההוליסטית אורגנית נמצאת כבר שנים בחזית החשיבה המדעית, ואותה יישם באדריכלות כריסטופר אלכסנדר המתמטיקאי והאדריכל, ראש “המרכז למבנה סביבתי“ שבברקלי קליפורניה . הוא רואה את הסביבה החברתית-פיזית על כל מרכיביה כמערכת דינמית או כשלם שקיומו מותנה ביחסי הגומלין המשתנים תדיר בין החלקים המרכיבים אותו . יתרה מזאת, התהוותו וקיומו של כל חלק במערכת מותנים במערכת יחסי הגומלין שבינו ובין שאר חלקי אותה המערכת . לכל רכיב במערכת אורגנית יש ייחוד ועוצמה משלו, אבל הוא תמיד פועל כחלק ממערכת גדולה יותר שהוא שייך לה ואחראי לה . אוסף של אלמנטים מעוצבים אלא כאל חלק מבני שנגזר משפה הייררכית אחת ובה הכיכר, הבניין והפנים הם מערכת המשכית אחת . לאחר שאימצתי תפיסה זו, אני רואה בתחומים השונים שהאדריכלות עוסקת בהם - תכנון אורבני, אדריכלות בניין, תכנון פנים ותכנון נוף - מערכת אחת שהמבנה שלה המשכי ודינמי ולא דיסציפלינות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה . אינני מתייחסת אל פרטי הבניין כאל כלי טקסי מפורצלן, שושלת Yi ( המאה ה- 18 ) , קוריאה ( מימין ) . קערת תה, שושלת Yi ( המאה ה- 16 ) , קוריאה .
|
פורטוגלי, נילי
|