|
|
עמוד:20
20 מהמבט לעץ השסק במרכז החצר, מהריח של עצי התאנה בחצרות הבתים ומבתי הכנסת בצפת שהמשפחה נהגה להתפלל בהם ( מראשית המאה ה- 19 ) ושאני הצטרפתי אליה בחגים . מהתנסות אישית בתחומי היצירה השונים אומר בביטחון שאין הבדל מהותי בין תכנון של כיכר עירונית, בניין, כיסא, עימוד של ספר, בנייה של סרט או הדרך שבה הכינה סבתא את הלחמניות לשבת במטבח שלה במלון . כי מה שהופך בניין או כיכר עירונית למקום שאנחנו רוצים לחזור אליהם שוב ושוב, מה שמקנה לספר חיי מדף ארוכים, מה שהיה באוכל שסבתא רבקה הכינה ובשבילו אנשים חזרו למלון “תל אביב“ שוב ושוב, מה שהופך סרט לכזה שנרצה לחזור ולצפות בו שוב ושוב, ומכאן שאפשר לכנות את איכותם של כל אלו “על- זמנית“ ( Timeless ) , הוא העובדה שכולם מייצרים חוויה רגשית עמוקה . שנים הנחתי שהזיקה הרגשית והחזקה שלי לצפת ולמלון נבעה מחוויה אישית וסובייקטיבית הקשורה אולי לנוסטלגיה, אבל אז נוכחתי שגם אנשים שהגיעו לשם ממקומות אחרים, מתרבויות וממסורות שהיו שונות לחלוטין משלי וללא שום זיקה קודמת לצפת או למלון, חוו תחושה דומה לזו שחוויתי אני ; מה שנתן לי להבין כי מלבד החוויה האישית והאינטימית שלי קורה שם משהו נוסף ובסיסי הרבה יותר, הטבוע בכולנו כבני אדם . מה שמעוררת בנו סמטה בעיר כמו צפת יכול להתעורר בנו גם בסמטה באי טינוס ביוון ; מה שקורה לנו רגשית בחצר שבמלון “תל אביב“ בצפת יכול לקרות לנו בחצר מסוידת לבן עם סוכת גפן באי יווני, כי בשניהם מדובר במציאות אנושית אוניברסלית חוצת תרבויות שהיא ראי לטבע האנושי ( Nature of a being ) . ההיכרות עם מחקריו של אלכסנדר, העוסקים כולם בשאלת המהות של הסדר המרחבי, הקנתה לי “חותם מדעי“ כי מלבד המרכיב הסובייקטיבי שחוויתי בצפת, קורה שם משהו אובייקטיבי ברמת האמת האולטימטיבית, המשותף לכולנו כבני אדם ללא קשר למקום, לתרבות או לדת שאנו משתייכים אליהם . לפיכך השימוש שלי באותה שפה של דפוסים ( pattern language ) , שהוטבעה בי לא במודע מילדות בצפת, ובאה לידי ביטוי בבניינים שאני מתכננת, נובע לא מקשר של נוסטלגיה או מאהבה שלי למקום אלא מתוך ההסבר שנותן לו עולם המדע, כפי שיתואר בהמשך הספר . הדוקטרינה המיסטית של הקבלה - שכללה פרשנויות שונות למהות האלוהות ולמלאכת הבריאה, לתורת הנסתר, לגלגול נשמות וכדומה - השפיעה ללא ספק על המבנה הפיזי הייחודי של העיר צפת, לדוגמה צבע התכלת, אחד מצבעי “הזוהר“ שעל פי הקבלה מחבר אותנו לשמימי, גורם לנו להיטהר ולחוש חוויה רוחנית . זהו הצבע שסבתי סיידה בו את קירות הסמטה בכניסה למלון שלה ; זהו גם הצבע שרואים על בתיה של צפת ועל קברי הצדיקים שלה . דפוס מסורתי של חצר כניסה, בית הכנסת הארי האשכנזי, צפת ( מימין ) . את האריות על ארון הקודש צייר אברהם ברנזון, ( סבא רבא שלי ) , בית הכנסת הארי האשכנזי, צפת . ראשיתה של העיר צפת בימי בית שני . במאות ה- 15 וה- 16 הגיעו אליה אלפי יהודים מספרד ומפורטוגל שמצאו בה מקלט מגזרות . 16 האינקוויזיציה . במאה ה- 16 הפכה העיר למרכז הרוחני החשוב ביותר של היישוב היהודי בארץ ישראל . רבים מהיהודים שהתיישבו בה ובסביבתה היו מלומדים ומיסטיקאים מגדולי ההלכה, הפיוט והקבלה, ובהם רבי שמעון בר יוחאי - מחבר ספר "הזוהר", אחד הטקסטים החשובים של הקבלה - הארי הקדוש ורבי יוסף קארו, מחבר הספר שולחן ערוך .
|
פורטוגלי, נילי
|