הקדמה כללית - ש' שחר

עמוד:14

מדריך לאינקוויזיטור 14 פרקים . עניינם של ארבעת הראשונים הוא בסמכויות בית הדין האינקוויזיטורי והפרוצדורה האינקוויזיטורית . הוא כולל נוסחים לזימון חשודים, נוסחי חנינה והמרת צורת כפרה מסוימת בקלה ממנה, נוסחי פסקי דין, צווים קיסריים ואפיפיוריים וחוות דעת משפטיות . 8 החלק החמישי והארוך ביותר, שתרגומו מובא בזה, הוא על כתות המינות : הקתרים ( Cathares ) , הוולדנסים ( Valdenses ) , הפסאודו-אפוסטולים ( Pseudoapostoli ) והבגינים ( Beguines ) . שני חלקיו האחרונים של הפרק דנים ביהודים ובמכשפים הקוראים לדימונים . בהצגת הדברים בולט רצונו של ברנאר גי לספק לקוראיו סימני היכר ברורים לנמנים עם הכתות למיניהן, שהיו אמורים לאפשר להם לסווג את נחקריהם ולשייכם לאחת המסגרות הידועות . אך בחתירתו לקטגוריזציה יש אשר הציג את אמונותיהם ואת מנהגיהם של הנמנים עם כת זו או אחרת כלכידים ועקיבים יותר משהיו במציאות . בלשון תורת הספרות אפשר לומר שברנאר גי בחר ב'מבע משולב', שכן בחיבורו נשמע חליפות הקול שלו, קול המדריך-המחבר, וקולם של הנחקרים . לא קולם האמתי, כי אם קולו של 'טופוס' המין שיצר על בסיס מקורותיו וניסיונו האישי . רשימת השאלות שהנחקרים נשאלים נוגעת לאמונה ולהתנהגות כאחד, אולם הדגש הוא על ההתנהגות, או המעשים – שהם נגישים יותר וניתנים למדידה יותר מהאמונות . ברנאר גי נדרש להיסטוריה של כל כת ועמד על השינויים שחלו בה . פה ושם טעה באשר לאמונות ולדרכי הפולחן של המתוארים, אבל לא המציא דברים, ומספר הטעויות אינו גדול . בטקסט יש הרבה חזרות, שכן הכותב מציג תחילה את הכת, ושב ומציג את מאפייניה כשהוא מפרט באילו שאלות וכיצד יש לחקור את החשודים בהשתייכות אליה . ברנאר גי ישב לדין בהרבה מאוד משפטים . רשומות של חקירות במשפטים מסוג זה משמשות מקור היסטורי, שעל אף המגבלות והבעיות הכרוכות בו, כבכל מקור היסטורי, 9 הוא כמעט המקור הבלעדי להרחבה ולהעמקה של הידע על תנועות המינות בימי 8 על ארבעת הפרקים הראשונים ראו Mollat ( ed . , trad . ) , Manuel de l’inquisiteur ( 1976 - 1977 ) , I, pp . X - XI ; Wakefield & Evans ( eds . , trans . ) , 1969, Heresies of the High Middle Ages, pp . 374 - 375 9 ראו בנידון שחר ,2001 עמ' 15 - 18 ; ) Biller 2003 ( b

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר