|
|
עמוד:12
יב מדע תורתך — ברכות שורש הריבוי בדעות וגיוונן, מצוי כבר בבריאת העולם . 13 שהעולם הנברא מתחיל מ ב ראשית, המהר"ל לימדנו, מהאות בי"ת, ולא מן האות אל"ף, מכיוון שיסוד הבריאה הוא השניות . אחדות ויחידות הן תכונותיו של הבורא, שניות וריבוי הן מהותם של הנבראים . העולם הזה בנוי ניגודים ניגודים : טוב ורע, חיים ומוות, אהבה ושנאה, שמחה ועצב, ואבדה האחדות המקורית של האלהות המסומלת על ידי האות א' . בעולם הזה יש זרימה מתמדת בין הקטבים של השניות וחסרים בו היציבות והבטחון שיש בסטטיות של א' . בעקבות הניגודים נוצרים מתח ובלבול, ונדרשת מאתנו התמודדות עם קשיים רבים . ואולם בהתמודדות הזאת טמונה האפשרות של צמיחה והתפתחות, ומבחינה 14 זאת ב' היא הברכה של העולם הזה . מטרתנו העיקרית בלימוד סוגיה היא לאתר את גורמי ריבוי הדעות שבה, שהן שורש חיותה וחיוניותה . מבית מדרשו של רבי חיים מבריסק למדנו את השימוש העקבי בעיקרון של "שני דינים" — שני יסודות סותרים שמתקיימים זה בצד זה וכל אחד מהם תורם את חלקו לעיצוב ההלכה . בעקבותיו, מקובל בעולם הלמדנות הישיבתי להצביע על שני יסודות כשתי קורות 15 אך אין המבריחות את הסוגיה מן הקצה ועד הקצה . הכרח להצטמצם לשני דינים כמנהג בריסק . לעתים יש בסוגיה מוקדים רבים, שכל אחד מהם מבטא רעיון אחר הגנוז במצווה ובא לידי ביטוי בחלק מפרטי הלכותיה . השורשים הרעיוניים וההגותיים של הסוגיה קיימים כבר באופני הופעתה של המצווה בתורה שבכתב, ומנוסחים גם באופנים שונים בעולם ההגות : באגדה ובמדרש, בפילוסופיה, בקבלה ובחסידות . המכלול של ההלכות והמנהגים בכל מצווה ומצווה, מבטא את המגוון של המשמעויות והרעיונות הגנוזים בה, ונותן להם מימוש בקיום המעשי . מסכת ברכות במסכת ברכות שלושה חלקים ; חלקה הראשון, פרקים א - ג, עוסק במצוות קריאת שמע . חלקה השני, פרקים ד - ה, עוסק במצוות תפילה, והחלק השלישי, פרקים ו - ט, עוסק בהלכות ברכות, הכוללות את ברכות הנהנין שלפני האכילה, ברכות הזימון והמזון שאחריה, וברכות השבח על ענייני העולם הזה התלויים בשאר החושים : הראייה, השמיעה והריח . מסכת ברכות פותחת את הש"ס ואת סדר זרעים המכונה גם סדר "אמונה", מפני שעובד האדמה העומד במרכזו של 16 סדר זרעים הוא מי ש"מאמין בחי העולמים וזורע" . אם הסדר כולו מכונה אמונה על שם אמונתו של החקלאי וביטחונו בה', על אחת כמה וכמה מסכת ברכות העומדת בפתחו, שהרי היא היא מסכת האמונה עצמה . היא עוסקת בביטויים הבסיסיים ביותר של האמונה : קבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע, העמידה לפני ה' בתפילה, וההכרה בנוכחות המתמדת של הקדוש ברוך הוא בכל פרטי חיינו, באמצעות הברכות . העיסוק בסוגיות ההלכתיות והאגדיות של מסכת ברכות יונק משורשי יסודות האמונות והדעות של ישראל ומעצב אותם . המצווה הראשונה שהש"ס עוסק בה היא מצוות קריאת שמע, קבלת עול מלכות שמים . שלושת הפרקים שבמסכת המוקדשים למצווה זו מקיפים את סדר יומו של האדם העומד לפני ה' מקימתו ועד שכבו לישון . הם מעצבים את היחס לזמן ולחלקי היממה 17 הם מעצבים את באמצעות הדיון בזמני קריאת שמע . מעמדו של האדם בעת קבלת עול מלכות שמים ובעת העיסוק בעבודת ה' ובדברים שבקדושה, הן מבחינת מצב הגוף, הן מבחינת מצב הנפש, והן מבחינת כוונת 18 הם מתייחסים לאופן העמידה לפני ה' ולמידת הלב . החיוב במצוות של אישים שונים, ובתקופות שונות 19 בחיי האדם . המצווה השנייה, העומדת במרכזו של החלק האמצעי של מסכת ברכות, היא מצוות התפילה . חכמים נחלקו אם היא מצווה מן התורה או מדברי חכמים ומהו היקפה של מצווה זו, הם מבחינים בין תפילות הקבע 20 בין תפילת היחיד לבין תפילת לתפילות האישיות, 21 ובין תפילה בבית הכנסת לתפילה מחוצה הציבור, 22 ההבחנות האלה לו, בבית, בשדה או בבית המדרש . מתייחסות הן לשדה ההלכתי — המעשי, והן למשמעות התכנית, הרוחנית של התפילות השונות . היסוד של כל תפילה הוא העמידה לפני ה', אופייה של עמידה זו, 13 נצח ישראל פרק מה : תפארת ישראל פרק לד . 14 גבריאל שטרנגר, "מסע אל החירות — ליל הסדר כתהליך צמיחה" ירושלים תשס"ח . עמ' 20 . 15 את העיקרון של השניות כיסוד הלמדנות פיתח באופן שיטתי הרב מ"א עמיאל בספרו "המידות לחקר ההלכה" . כל אחד מפרקי הספר מוקדש לזוג אחד של עקרונות המצוי ביסודן של סוגיות רבות . כגון : סיבה ומסובב, אמצעי ותכלית, דין ומציאות . 16 שבת לא ע"א . 17 שיעור א, ב, ד . 18 שיעור ה, ו, ט, י . 19 שיעור ז, ח . 20 שיעור יא . 21 שיעור יב . 22 שיעור ג .
|
|