|
|
עמוד:9
9 תקציר עם זאת, נציין כי בפסקי הדין בשנים האחרונות שהתייחסו באופן עמוק לדוקטרינה, השימוש בה הוא דווקא לשם קבלת העתירה, אגב שימוש בגישה הגמישה שלה . בעיקר מדובר בפסקי הדין העוסקים בחוק מס דירה שלישית ( בג"ץ קווטינסקי ) , בפסק הדין בנוגע למתווה הגז ( בג"ץ התנועה למען איכות השלטון ) ובפסק הדין העוסק בשאלת התקציב הדו-שנתי ( בג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ) . בפסקי דין אלה הייתה דעת הרוב בבית המשפט ש דוקטרינת הפרדת הרשויות והאיזונים והבלמים דווקא מחייבים את התערבות בית המשפט — בעיקר לשם הגנה על הרשות המחוקקת מפני התערבות קיצונית ודורסנית של הרשות המבצעת בחקיקה . מ ס ק נ ו ת ו ה מ ל צ ו ת ( 1 ) אנו סבורים שלמילים יש כוח וחשיבות . על כן אנו ממליצים להוסיף למינוח "הפרדת רשויות" את המונחים "ביזור סמכויות" או "איזונים ובלמים", אשר משקפים באופן נכון יותר את הדוקטרינה ואת יישומה בפועל . אנו סבורים ששימוש בלעדי במונח המקורי מטעה ומניח את הפרשנות ה"קשיחה", הגורסת כי הפרדת הרשויות פירושה "חומה סינית" בין הרשויות . ( 2 ) אנו מביעים התנגדות נחרצת לשורת ההצעות לפגיעה בעצמאותו של בית המשפט העליון : בין שבשיטת המינויים של שופטיו, בין שבאמצעות "פסקת ההתגברות" ובין שבפגיעה בסמכות הביקורת המינהלית של בית המשפט . מלבד הטיעונים האחרים נגד גל חקיקה זה, יש להתנגד לרטוריקה הגורסת שהצעות אלו יקדמו את "הפרדת הרשויות" . המענה העיקרי לטענות אלו הוא שביזור הסמכויות והצורך באיזונים ובלמים אינם מכתיבים הפרדה מוחלטת בין הרשויות, אלא דווקא את קיומם של קשרים וגשרים בין הרשויות, פיקוח הדדי ובקרה שלהן זו על זו . הניסיון לפגוע בסמכויות הפיקוח או בעצמאותו של בית המשפט יפגע פגיעה קשה בעקרון ביזור הסמכויות, ובעיקר במטרה שלשמה הוא נוצר : לשמור על חירות האזרחים ולמנוע מהשלטון את האפשרות להשיג כוח מוחלט ועריץ . בישראל, כאמור, אמצעי הפיקוח והאיזונים מצומצמים מאוד בהשוואה למדינות אחרות, ומכאן שהפגיעה בבית המשפט חמורה במיוחד — דווקא מנקודת המבט של ביזור הסמכויות . ( 3 ) חיזוק דוקטרינת ביזור הסמכויות בישראל . דרך ראויה להבטיח את סמכויותיו ואת עצמאותו של בית המשפט ולהסדיר באופן ברור את היחסים בין הרשות
|
|