מבוא

עמוד:13

מווא / 13 להבחין בתבניות החוזרות על עצמן בספרים שונים ? והאם אפשר לזהות בהן את השפעות הסביבה התרבותית שבתוכה כתבו המחברים ? במילים אחרות — האם בחרו כותבי הזיכרונות לתת דגשים ומשמעויות לחוויות מסוימות בעברם כי הושפעו מהאתוס של החברה הישראלית בה ביקשו להתערות ? מסגרת הזמן שנבחרה היא השנים 1944 - 1961 , בהנחה שבתקופה זו, הסמוכה עדיין להתרחשויות עצמן, הכתיבה מבטאת באותנטיות רבה את חוויותיו האישיות של הכותב . הזיכרון עודו צלול ושלם באופן יחסי לשנים מאוחרות, וחוויית המפגש עם הארץ החדשה ועם תהליכי הקליטה בה עודה טרייה . חוויה זו לא תופיע בהכרח בספר הזיכרונות על השואה, אך השפעתה על הכותב תבוא כפי הנראה לידי ביטוי . ההחלטה לסיים את התקופה בשנת 1961 נובעת מההכרה בהשפעתו הדרמטית של משפט אייכמן, שנערך באותה עת, על האווירה הציבורית ביחס לניצולי השואה . ספרות הזיכרונות שנכתבה לאחר אירוע זה הושפעה מכך מאוד . היינו מצפים שמצבור החוויות האיומות והבלתי נתפשות מתקופת הסבל המתמשכת שחוו הניצולים, יחפש לו אפיק לביטוי ולהנצחה בכתיבה אישית . והנה, בדיקת ספרי הזיכרונות מן השואה שראו אור בארץ ב- 15 השנים הראשונות שלאחר המלחמה, העלתה יבול דל למדי של כ- 75 ספרים . קיימים ודאי הסברים שונים למיעוט כתיבת הזיכרונות בשנים אלה, בוודאי ביחס לשטף הזיכרונות מן השואה ב- 20 השנים האחרונות . אך ספר זה מנסה לבחון שאלות אחרות הנוגעות לדרכי הכתיבה שנבחרו ולמניעיה . המקורות למחקרי הם ספרי זיכרונות שכתבו יהודים, שחיו באירופה הכבושה בידי הנאצים בשנות מלחמת העולם השנייה . הספרים יצאו לאור בארץ בשנים 1944 - 1961 . נכללו כאן גם 25 כתבי יד וזיכרונות חלקיים אך בעלי נפח ניכר, שהופקדו בארכיונים בארץ ולא ראו אור . כל סוגי הזיכרונות מבוססים על חוויות אישיות של הכותב . הם נכתבו בדרך כלל לאחר המלחמה, בגוף ראשון, ואינם מהווים מחקר או תיעוד היסטורי ניטרלי . אפשר אפוא לומר, שהתופעה מטופלת כאן בשלמותה : נכללים בה רוב רובם של ספרי הזיכרונות מן השואה שפורסמו בארץ בטווח שנים אלה . המקורות הללו כתובים בעברית, ביידיש ובאנגלית . לא הוכללו במחקר ספרי זיכרונות של פליטים יהודים ממזרח אירופה

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר