|
|
עמוד:10
10 | גבריאל מוקד מהיותה דמות נערתִית-נשית — אך היא עדיין ובכל זאת קודם-כול סובייקט מובהק, שהנערתִיוּת רק מוסיפה לו גוון מיוחד ומקסים . מכל מקום, לפנינו תפישה סובייקטיבית עזה של המציאוּת, גם בלב ציור-הנוף הזוהר, האובייקטיבי מאוד כשלעצמו . הנה השיר : עורף מִשְּׁפֵלַת הָעֹרֶף, כְּנַעֲרָה הַנּוֹשֵׂאת חָתוּל עַל כְּתֵפֶיהָ וּמָתְנֶיהָ בֵּין יָדֶיהָ מַעֲרוֹת אֶת חֵרוּת הַהֲלִיכָה, כָּךְ הָלַכְתִּי בְּהַרְגָּשַׁת מַתָּנָה, שֶׁאֵין לָהּ צֹרֶךְ בְּנִדּוּב עַצְמָהּ וְהִיא שְׁלֵמָה כְּמוֹ קֻפְסָה מְרֻבַּעַת אֲרוּזָה וְסוֹדִית . אֶת כָּל עָצְמַת הַחֲזִית הִמְתַּקְתִּי בַּהֲלִיכָה עַל כְּבִישׁ בֵּין הָרִים מֻשְׁקָעִים בִּשְׁעַת עַרְבַּיִם בְּלִי לְהַבִּיט לְעֶבְרָם ; כְּמֵהַכָּרָה עַתִּיקָה שֶׁל רִהוּט אָהוּב, הָאֲבָנִים וְהַפְּסָגוֹת הָעֲגֻלּוֹת שֶׁמִּתְכַּסּוֹת אֲפֵלָה . המַעפָּל של ה"אני" מ"שְׁפֵלַת הָעֹרֶף" עד "הָרִים מֻשְׁקָעִים בִּשְׁעַת עַרְבַּיִם" מתבצע כאן על-ידי "אני" שלם עם עצמו : "כְּמוֹקֻפְסָה מְרֻבַּעַת אֲרוּזָה וְסוֹדִית" ; אכן שלֵמות האֶגו של הסובייקט התודעתי היוצר . השירה מגלמת כאן את החירות ( הנערתִית ) של ההליכה, המודגשת בשורה השלישית של השיר . הצד המעט-פנטסטי של דמות הנערה המהלכת מ"שְׁפֵלַת הָעֹרֶף" אל "הָרִים מֻשְׁקָעִים בִּשְׁעַת עַרְבַּיִם" מחוזק גם בציור-דימוי "כְּנַעֲרָה
|
|