|
|
עמוד:10
10 דיבור על סף השתיקה, כתב כעת ספר של 'אדברה וירווח לי' ( קלדרון ,1997 עמ' 91 ) . קלדרון לא כיוון את דבריו רק לשינוי הסגנוני שעברה שירת זך : משירה הדוקה לשירה כמעט פטפטנית . הוא הצביע על שינוי פואטי עמוק יותר, הכרוך בצורך לדבר דיבור אוטוביוגרפי, וזהו לטעמי המאפיין המרכזי של שירת זך המאוחרת . ובכל זאת, לומר שזך המאוחר הוא משורר אוטוביוגרפי או וידויי, משמעו לפטור אותו במעט מדי : היסודות האוטוביוגרפים, כפי שנראה, חודרים אל שירתו בתחכום רב שאינו פחוּת מן התחכום המאפיין את שירתו המוקדמת, ומנגנוני ההסתרה שלו אף הולכים ומשתכללים . יתרה מזאת, מרגע שהיסודות האוטוביוגרפים נכנסים אל שירתו, הם הופכים להיות רקמה מרקמותיה, מעין חומרי גלם המשמשים את היוצר לצורך העשייה האסתטית-אמנותית, ולא ניתן עוד להבחין בינם ובין חומרי השיר האחרים . לפיכך אני מציעה לכנות את היסודות האוטוביוגרפיים בשירתו של זך 'יסודות פּוֹאֶטוֹבִּיוֹגרָפִים' . זאת ועוד, המונח 'פואטוביוגרפיה' יכול, לטעמי, לשמש מושג מפתח לעיון בכל שירה שהקשריה אוטוביוגרפיים . המבוא ביוגרפיה, אוטוביוגרפיה, פואטוביוגרפיה בוחן את הגדרות הז'אנרים הביוגרפי והאוטוביוגרפי מהם אני מבקשת לגזור את תת-הז'אנר 'פואטוביוגרפיה', ומציעה את המונח תת-הז'אנר הזה לדיון בקשר בין שירה ואוטוביוגרפיה בכלל ובקשר בין שירת זך ואוטוביוגרפיה בפרט . בחלק הראשון של הפרק הראשון — הממד הפואטוביוגרפי-אישי בשירתו של נתן זך , אבחן את דיוקנה של האֵם כפי שהוא עולה בקבצים אנטי-מחיקון ו כיוון שאני בסביבה . ב אנטי-מחיקון מקדיש זך את השער 'בינתיים' לכתיבה על גסיסת האֵם ועל מותה . בשני השירים הפותחים את השער מתאר האני-המשורר את הופעתה של האֵם המתה בחלומותיו ואת פגישתם האינטימית : הוא מטפל בה, מנחם
|
|