|
|
עמוד:12
] 12 [ ה פ צ ע מ ת נ ת ה מ ל ח מ ה בזכות פרופסור פארי שיראזי, סגנית הדקָן של בית הספר לאמנויות על שם טיש באוניברסיטת ניו יורק . פארי שיראזי קידמה את הקורס ואפשרה את נסיעתנו לווייטנאם עם קבוצת סטודנטים . מטרת הנסיעה הייתה סיור והסרטה של עדויות לוחמים ונפגעי מלחמה . החברות עם ויין קארלין שנרקמה עוד במסעות קודמים אל ארץ המאפליה, לצד השיחות עם וטרנים אזרחי וייטנאם שסיפרו למצלמה פרשיות קרב עלומות, חשפו לפניי עבר של סבל לא ישוער . שדות הקרב של סרטי מלחמת וייטנאם קיבלו לפתע פנים וקול של נשים וגברים שהיו שם, נפצעו או נפגעו נפשית . זיכרונות שדה הקרב הוסיפו להעיק עליי, והרביתי לתאר אותם בשיחות עם חברי ינון כהן, חוקר במדעי החברה . כאשר הגדשתי את הסאה אמר לי ינון כי הדרך להשתחרר מן המועקה היא ביצירת סרט או בכתיבת ספר שידון בשאלה שטרם נמצאה לה תשובה : ? Why War . על ידידות רבת-שנים אני אסיר תודה לחברי עזריאל צוקרמן, חוקר חוק ומשפט באוניברסיטת אוקספורד . באמצע שנות השמונים, בעת שעבדתי עם צ׳נל 4 לונדון על פיתוח סרט עלילתי בשם רחובות האתמול , אירחו אותי עזריאל וחברתו סוזנה טאברן בביתם בלונדון בנדיבות רבה, וכך סייעו לי להשלים את הפקת הסרט . רחובות האתמול נמצא במוקד הפרק ״הזאב שטרף את רבין״ שבו אני מתחקה אחר שורשי הרצח הפוליטי והמשמעות שלו . תודה לידידה ותיקה חוקרת הקולנוע לינדה דיטמר, עורכת הספר על סרטי מלחמת וייטנאם והוליווד . לינדה הזמינה אותי להתארח כעמית מחקר במכון ויליאם ג׳וינר לחקר המלחמה ותוצאותיה באוניברסיטת מסצ׳וסטס בוסטון . שם השתתפתי במפגש סופרים ויוצרים, וטרנים של מלחמת וייטנאם, שנועדו יחד להחלפת דעות ולהעלאת זיכרונות מקרבות מלחמת וייטנאם שהשתתפו בהם . רחל נאמן אחותי, מבקרת קולנוע ויוצרת סרטים ניסיוניים, קראה את המאמרים שהספר מורכב מהם והציעה כיווני מחשבה מקוריים . אני מודה לה על התובנות החכמות ועל התמיכה במשך כל הדרך . תודה מיוחדת והוקרה אני חב לידיד יקר דייוויד ג׳ורוף המנוח, חברה לחיים של רחל נאמן . בעברו שירת דייוויד בחיל הנחתים בצבא ארצות הברית, לפיכך העיר לי הערות מן הפרספקטיבה שלו, שהוליכו אותי לחשוב על דברים רבים מחדש . פרופסור ג׳אנט ברסטיין מן המחלקה לספרות באוניברסיטת דרו בניו ג'רזי, ארצות הברית, פרסמה מאמרים רבים על קולנוע ישראלי . ג׳אנט,
|
|