|
|
עמוד:10
] 10 [ ה פ צ ע מ ת נ ת ה מ ל ח מ ה בביתו במכונת הקרנה 16 מילימטרים מבחר מן הסרטים הקלסיים . זו הייתה כיתה של משוגעים לדבר שבה למדנו קולנוע . לאחר שיצרתי כמה סרטים ובייחוד בזכות התואר ״דוקטור לרפואה״ הוזמנתי יום אחד לכהן כראש החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב . עם כניסתי לתפקיד נקראתי לפגישה עם פרופסור צבי יעבץ, ממייסדי האוניברסיטה וראש בית הספר להיסטוריה . יעבץ סימן לי מטרה : לשקוד על הרחבת הלימודים העיוניים ועל פיתוח המחקר . את מעמד החוג באותם ימים, שהתמקד בייחוד בהכשרת יוצרי סרטים, סיכם יעבץ במשפט לא מחמיא : ״אתם לא חוג אוניברסיטאי, אתם גראז׳ — מסובבים גלגלים . . . ״ בתשובה לשאלתי מה נחשב בעיניו חוג אקדמי, הוא הוליך אותי אל ארון ספרים שכיסה קיר שלם והצביע על מדף שהיו מונחים עליו ספרי עיון ואמר : ״כל אלה נכתבו על ידי חברי סגל ותלמידי מחקר של בית הספר להיסטוריה . רבע מדף כזה יקנה לכם מעמד של חוג אוניברסיטאי״ . דבריו מצאו הד בלבי, וכשכיהנתי כראש החוג אימצתי את קריאתו של יעבץ לחקור ולכתוב . עם אסא כשר, ראש התכנית הרב-תחומית בפקולטה למדעי הרוח, ובתמיכת חיים בן שחר, נשיא אוניברסיטת תל אביב, כתבנו תכנית לימודים חדשה . בתכנית נקבע כי שנת הלימודים הראשונה בחוג תיוחד להשכלה כללית, ללימודים בתחומים כמו היסטוריה, ספרות, פילוסופיה ומדעי החברה . תכנית זו הבטיחה לתלמידי החוג לקולנוע רוחב אופקים . השותפים במהלך האקדמיזציה של החוג היו חוקרת הקולנוע מיכל פרידמן, שהביאה עמה ידע נרחב בקולנוע עם משב רוח של אינטלקטואלים צרפתים, דרייר-ספרד, חוקרת ומרצה מבית הספר לקולנוע בלודז׳ בפולין, יעקב מלכין, ממייסדי החוג לקולנוע, שהיה מלא רעיונות ונלהב לעדכון תכנית הלימודים ונורית גרץ, שהצטרפה ותרמה את ניסיונה כחוקרת ספרות וכמבקרת קולנוע . המהלך עלה יפה . עוד שלב באקדמיזציה היה מענק שקיבלתי בתחילת שנות התשעים מן הקרן הלאומית למדע, שהוענק אז לראשונה לחקר הקולנוע הישראלי . נושא המחקר היה ״ממד האוטופיה בקולנוע הישראלי״ שאותו הציע לי אסא כשר בעקבות הרפורמה שערכנו יחד בתכנית הלימודים של החוג . בעבודת המחקר שנמשכה כשלוש שנים ובסקירה היסטורית שהסתעפה ממנה השתתפו תלמידי החוג, ביניהם רונית שוורץ, רז יוסף, אלדד קדם, קרני זיו, ענבר שחם ואחרים .
|
|